ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מש' פוגל הי"ד
הגדולה של סיפור פורים איננה טמונה בכך שהמן ומרעיו נתלו ונהרגו, גם אם זה חשוב כשלעצמו, אלא בכך שהעם היהודי ניצל מהשמדה. הישועה וההצלה של עם ישראל הם המוקד של סיפור פורים. העונש של אויבינו הוא ודאי, גם אם לא תמיד הוא נראה לעין, או מיידי. אך בהסתכלות היסטורית, כל אלה שרדפו אותנו בלי רחמים וניסו להשמיד אותנו נעלמו מעל במת העולם והציוויליזציה. העם היהודי, חבול אך לא נכנע, הוסיף להתקיים ולהיות המנוע לחינוך ולחדשנות ומצפון לאנושות. במובן זה פורים איננו אירוע היסטורי בלבד, סיפור שהתרחש בעבר הרחוק בפרס הרחוקה, אלא גם הסיפור שלנו היום, סיפור שנשאר רלוונטי לחיינו.
המציאות היא שתמיד היה ותמיד יהיה המן - שונא יהודים. גם היום הוא עדיין קיים, ואפילו בשם הפרסי ובשפה הפרסית, ומאיים להשמיד אותנו. חג פורים מלמד אותנו שבסופו של דבר הוא ינחל מפלה, על אף שאין שום ערובה בדבר המחיר שנצטרך לשלם, חס וחלילה, כדי להשיג את המטרה הזאת.
יש שני גיבורים בסיפור פורים. האחת היא, כמובן, המלכה אסתר שהפכה למושיעה של עמה. אסתר היא דוגמה ליהודייה שחשה אחריות לעם היהודי ולעתידו, גם כשזה עולה לה במחיר פגיעה ברווח אישי, או אפילו במעמדה החזק, בכוח השפעתה ואפילו בחייה. היא עושה מעשה של אומץ נואש כאשר היא קמה נגד המן, שזוכה, לכאורה, לאוזן קשבת מצד המלך ולאמונו וגם מייצג את דעת הרוב בממלכה שבה היא שולטת. אין ספק שאי אפשר לראות בהתנהגותה חשיבה על תקינות פוליטית.
יש היום יהודים רבים בעלי השפעה וממון ובעלי מעמד וכוח שלא קמים להגן על אחיהם היהודים ועל המדינה היהודית היחידה בעולם. למען האמת, רבים מהם, תחת מסווה כזה או אחר של כותרות שנשמעות צדקניות, בעצם פועלים נגדנו. הם במובן שונה ממלאים את דרישת חז"ל בפורים להשתכר עד שלא ידעו להבדיל בין המן לבין מרדכי. אסתר היא זאת שמתמודדת עם הקושי ורואה דברים נכוחה, ולא כפי שאחרים, ברוב תמימותם, מבקשים לראותם. מכאן נולד תפקידה ההרואי בסיפור היהודי וזאת הסיבה שהרבה נשים יהודיות נפלאות נקראו על שמה בכל הדורות.
הגיבור האחר הוא מרדכי. מרדכי בעיני הפרסים הוא יהודי מרגיז, יהודי עקשן, תובעני, דוקרני ועם פרנויה יהודית גדולה. הוא מתואר במגילת אסתר בצורה תמציתית ביותר "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". המדרש מלמד אותנו שהיו רבים שלא הסכימו עם התנהגותו של מרדכי. הם חשבו שהעקשנות שלו היא התגרות בגורל ושהוא אחראי, בעקיפין לפחות, לכוונותיו הרצחניות של המן. יש אנשים רבים שסבורים שהאדם שסובל התעללות בו מביא על עצמו את ההתעללות, שהקורבן אחראי, במידה מסוימת או אפילו מלאה, למצבו הבעייתי. האו"ם, האיחוד האירופי, ארגונים לא ממשלתיים רבים, המחרימים והפעילים למיניהם היו בוודאי מוקיעים את מרדכי על התנהגותו. אבל בלי מרדכי, אין אסתר ואין סוף טוב לסיפור פורים.
אנחנו צריכים יהודים עקשנים, גם אם אנחנו חולקים עליהם מבחינה אידיאולוגית, פוליטית וחברתית. אנחנו רואים שאפילו בסוף סיפור פורים, גם כשמרדכי מתגלה כגיבור, לא כל היהודים מרוצים ממנו. הם סבורים שהוא לוקה בחסר מבחינה רוחנית, חינוכית, לימודית. זה גורלם של יהודים גדולים, אין מצב בו כולם תומכים בהם במאה אחוזים. אך ההיסטוריה והעם היהודי הנציחו את העקשנות של מרדכי, שנשאר, יחד עם אסתר, הגיבור של סיפור פורים. אני מתפלל שגם סיפור פורים שלנו יגיע לסיום ברור ולניצחון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















