ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נוסח על הניסים
בסיום "על הניסים" אנו אומרים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". ויש להבין את הדבר, שהרי כשנתבונן בנוסח של "על הניסים"' הן של ימי החנוכה והן של ימי הפורים, נראה שלמעשה זוהי תוספת המתארת את הניסים שעשה ה' לעם ישראל עליהם אנו מודים, ואם כן מדוע הוסיפו פה פתאום את עניין קביעת החג? ומדוע דווקא בחנוכה?
"וחושך – זה יון"
על הפסוק "והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום" (בראשית א, ב), אומר המדרש (ילקוט שמעוני בראשית פרק א רמז ד): "תוהו זה בבל... ובוהו זה המן... וחושך זה יון שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזרותיה שהיתה אומרת להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
אם כן, יון נקראת חושך.
ויש להבין זאת, שהרי הרמב"ם רומם מאוד את אריסטו 2 , ואע"פ שהגר"א חלק עליו 3 , אך על כל פנים אנו רואים שהיונים הביאו הרבה חכמה לעולם, ומדוע דווקא הם נקראים חושך? עוד יש לשאול, מדוע היוונים דרשו לכתוב ש"אין לכם חלק באלוקי ישראל", ולא בפשטות ש"אין אלוקים"?
ייחודה של חכמת ישראל
ישנו הבדל מהותי בין חכמת אומות העולם לחכמת ישראל:
חכמת אומות העולם עניינה לחקור ולעמוד על התופעות שקיימות בעולם, ומתוך המחקר היא מגדירה כללים ונוסחאות כיצד מערכות הקיום פועלות. אך חכמת ישראל תפקידה הוא, להוציא מן הכח אל הפועל את צלם האלוקים שבאדם .
את המעלה הזו של התרוממות האדם אל מדרגת צלם האלוקים שבו, ניתן להשיג רק על-ידי תורת ישראל ולא על ידי שום חכמה אחרת. וכך כותב הרב באורות-התורה (יב, ז): "אין אדם מישראל מוציא את סגולותיו הרוחניות כי-אם על ידי התורה, שהיא הארץ הרוחנית המתאימה לסגולת הנשמה הישראלית".
במסכת סנהדרין (צט, ב) דורשים חז"ל את הפסוק (איוב ה, ז) "אדם לעמל יולד" על עמל תורה, וכדברי המשנה באבות (ב, ח) "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת". ממילא, אדם שחייו אינם חיי תורה, אינו חי כאדם אלא כבהמה. כך דוד המלך אומר בתהלים (מט, יג) "אדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו", ופשטות הדברים היא, שכאשר אדם אינו מבין שהתורה היא היוקר האמיתי – אזי הוא "כבהמות נדמו".
על פי דברינו, הדבר מובן מאוד, שהרי התורה היא זאת שבאמת מוציאה אל הפועל את צלם האלוקים שיש בכל אדם, ובלעדי צלם האלוקים האדם נמשל כבהמה.
ואכן בהתבוננות בקורות כל הדורות אנו רואים שגם אנשים חכמים הדרדרו לשפל של התנהגות בהמית. אנשים שעסקו כל חייהם בחקר הטבע ערכו מלחמות עבדים מול חיות טורפות, וביתר שאת התגלה הדבר בשואה האיומה, בה אנשים שכל חייהם עסקו במושכלות מופשטים היו מוכנים להשמיד עם שלם ללא שום לבטים וייסורי מצפון.
כאמור ההסבר לכך הוא שגם אם אדם יעסוק בחכמות מופשטות, כל עוד איננו עוסק בתורה הוא עדיין לא התרומם מהמדרגה הבהמית אל צלם האלוקים שבו.
שותפות במעשה בראשית
מהי המשמעות של מדריגת צלם האלוקים שיש באדם? הרי לקב"ה עצמו לא שייך לייחס מושגים כמו "צלם" ו"דמות", ואם כן, איך אפשר לומר שהאדם נברא בצלם אלוקים?
על שאלה זו עונה הנפש החיים בתחילת ספרו, ומסביר שהכוונה היא, שכשם שהקב"ה שולט על כל הנבראים בכל רגע, כך השליט את האדם על הבריאה - שעל פי מעשיו יבנו וישתכללו העולמות, ובזה נברא האדם כצלמו ודמותו של הקב"ה 4 .
נביא לכך שתי דוגמאות:
א. הגמרא בבבא קמא (לז, ב) אומרת, שייתכן שור המועד לנגוח בתאריך מסוים בחודש, כגון ט"ו בחודש.
ויש לשאול, הרי אין ידוע מתי יחול אותו ט"ו בחודש, כיוון שייתכן שבית דין יחליטו לעבר את החודש, ואם כן, איך ניתן לקבוע שטבע השור לנגוח בתאריך מסוים?
התשובה היא שכאשר חכמים קובעים קביעה, כמו עיבור החודש, בקביעה זו הם קובעים עובדות במציאות, ועל כן הם גורמים שטבע השור יהיה לנגוח בחודש הבא ביום שיחליטו שיהיה הוא יום הט"ו בחודש.
ב. החזון איש כתב לגבי אדם המוגדר טריפה: "אבל הכרעת השיעור בטריפה הפרטית ניתנה לחכם... ואפשר דחייה תלויה בהוראת החכם אם היתה ההוראה בחייה".
לאור דברים אלו יובנו מאוד דברי הגמרא במסכת שבת (י, א): "כל הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית".
יכולת זו של חכמי ישראל לשלוט ולשנות את כללי המציאות באה מכוח עסק התורה, שרומם אותם למדרגת צלם אלוקים שבהם, ועל ידי כך נעשו שותפים לקב"ה.
חכמת יון
לפי דברים אלו נבין מאוד מדוע חכמת יון נקראת חושך.
בחכמת אומות העולם אין חסרון מצד עצמה, כי אף על פי שאין היא שייכת למדרגת צלם האלוקים שבאדם, בכל זאת גם לאדם ישנם צדדים של שייכות למדרגת בהמה.
אך המייחד את חכמת יוון הוא, שהגדרתה היא חכמה שאין לה קשר לתורה , כך כותב המהר"ל בנתיב התורה (פרק יד, עמ' ס):
"אבל נראה דחכמה יונית דהתם איירי חכמה שאין לה שייכות אל התורה כלל, אבל החכמות לעמוד על המציאות וסדר העולם בודאי מותר ללמוד"
לכן מובן שהיוונים גזרו לכתוב על קרן השור דווקא ש"אין לנו חלק באלוקי ישראל" ולא "אין אלוקים", כי תורת ישראל מודיעה לעולם שכשאדם מתרומם לחלק הרוחני שבו הוא מסוגל להתרומם עד כדי להיות שותף לקב"ה – שיהיה חלק באלוקי ישראל, וכנגד זה באה תרבות יון והכריזה שאין לאדם אלא את החלק הבהמי שבו.
המציאות בה אדם נשאר במדרגה הנמוכה ממדרגתו האמיתית נקראת "חושך", כי אדם השייך למדרגות גבוהות אך נשאר במדרגתו הבהמית, דומה לאדם המסוגל לראות, אך נשאר לשבת בחושך. חכמת יון החשיכה את העולם, כי מטרתה היתה, שכל האנושות תישאר בצדדים החומריים שבה, ולא תתרומם אל האור של צלם האלוקים שבה.
הניצחון על היונים
מדברים אלו נבין, שלמעשה הניצחון על היוונים הוא זה שמאפשר לנו להמשיך להתרומם על ידי התורה אל הצד הרוחני-אלוקי שבנו, ועל ידי כך להיות שותפים לקב"ה בבריאת העולם על ידי קביעת עובדות במציאות.
לפי זה, מובן מאוד האיזכור של קביעת החג תוך כדי ההודאה על הניצחון על היוונים שבנוסח "על הניסים", כי כאשר חכמים קבעו את שמונת ימי החנוכה הם למעשה קבעו במציאות שבכל שנה יהיו שמונה ימים קבועים בהם יופיע האור של חנוכה 5 , ועצם היכולת לקבוע כך היא משמעות הניצחון על היוונים, ועל זה עיקר ההודאה שלנו.
גבורים ביד חלשים
הדברים הללו יאירו לנו נקודה נוספת בנוסח של "על הניסים".
בתחילת "על הניסים" אנו אומרים: "מסרת גבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים, טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים".
הביטויים "מעטים, טהורים, צדיקים" מובנים, אך לא מובן מדוע אנו מכנים את המכבים כחלשים שגיבורים נמסרו בידם, שהרי מתיאורי הקרבות דווקא עולה שהיו אנשים חזקים שנלחמו בעוצמה ובגבורה.
אלא, צריך להסביר, שאף על פי שאליבא דאמת היו המכבים גבורים, בכל זאת את הכוח לנצח במלחמה הם לא שאבו מכוחם שלהם, אלא מכח האמונה בצדקת דרכם – עוסקי התורה שבכוחם לשנות את כללי המציאות.
כך מסופר שלאחר מות יהודה במלחמה, היאוש התפשט בקרב הלוחמים עד שאחי יהודה כבר חזרו לאביהם כי חשבו שהקרב אבוד, אלא שאז אמר להם מתתיהו לחזור ולהלחם כי הקרב לא תלוי ביהודה וכוחו, אלא הנצחון תלוי בסיעתא דשמיא.
אם כן, "מסרת גבורים ביד חלשים", משום שהיוונים נגשו למלחמה מכח גבורתם, ואילו המכבים נגשו למלחמה מכח האמונה בה' הנותן כח לעוסקי תורתו לפעול במציאות, אפילו יהיו חלשים.
בידינו הדבר!
מדברים אלו נלמד שחנוכה הוא זמן לשנן לעצמנו ולהפנים שהעבודה הרוחנית של האדם – בלימוד תורה, ביראת שמים, בעבודה על המידות – פועלת לשנות את כללי המציאות הגשמית, עד כדי נצחון של מעטים מול רבים.
ישנה היום ציפייה בציבור, שבחורי הישיבה ותופסי התורה ידעו לנבא את העתיד.
כמובן נענה שאין אנו נביאים, אבל וודאי הוא שמה שיהיה תלוי בעיקר בנו !
זוהי עניינה של חכמת ישראל, שהמציאות תלויה בהתנהגות שלנו ובאמונה שלנו.
ככל שנהיה מודעים יותר לכך שהאדם, צלם אלוקים נזר הבריאה, הוא הפועל בעולם – כך נוכל לרומם ולקדם את העולם, עד לגאולה השלימה במהרה בימינו.
^ 1.הדברים מבוססים על שיחתו של הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ"ל.
^ 2."אריסטו הוא אשר לימד בני אדם דרכי המופת וסדריו ותנאיו" מורה נבוכים חלק ב, פרק טו.
^ 3."איני מאמין בהם ולא מהם מהמונם, אלא כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפילוסופיא שהם חצוניות אלא של בעלי האמת". ביאור הגר"א יו"ד, סימן קעט ס"ק י"ג.
^ 4."זהו 'ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים...' שכמו שהוא יתברך שמו, הוא האלקים, בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כלם, ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות, על פי כל פרטי סדר הנהגותיו בכל עניניו בכל עת ורגע ממש, כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו, כאלו הוא גם כן הבעל כח שלהם כביכול". נפש החיים, שער א פרק ג.
^ 5."ושרש כלם הוא סדר שסדרה החכמה העליונה, שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר אור מעין האור הראשון, ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו... וכן חנוכה וכן פורים". דרך ה' (ד, ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
