ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יהושע בן אסתר
ביישוב קושיות אלה העלה בספר מנחת עני, ומובא גם בשם הגר"ח, להא דמצינו בברכות כט, א לגבי תפילת הביננו דנשללה במוצש"ק ובחורף, משום שאין בה מקום להבדלה ולשאלת טו"מ. הגמרא מקשה מדוע אי אפשר לכלול הבדלה בתחילת הביננו, ובאופן זה אין חשש שייטרד, ונשארת בקושיא. רבנו יונה מיישב קושי זה. הכלל הוא שרק ברכות שלמות מקומן בהביננו אבל לא הזכרות.
לאור כללו זה של רבנו יונה מיושב שפיר הא דלא כללו הזכרת חנוכה ופורים בברכת מעין ג' שהרי מתכונתה כהביננו אך אם כן קשה מדוע הזכרת שבת ומועד נכללת בברכת העין ג'. ועדיין קשה כנ"ל למה בברכת המזון הזכרת שבת באה לפני ובנה ירושלים ואילו בברכה מעין ג' לאחריה. בישוב קושי זה העלו האחרונים דשתי קושיות אלה אחת מתורצת בחברתה. דכד נדייק נמצא אמנם הזכרת שבת ומועד מופיעה כברכה מיוחדת כמבואר באו"ח סי' קפח סעיף ו: טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אתה ה' וכו' שנתן שבתות ומנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת. וה"ה ליו"ט ולר"ח, ע"ש.
ואכתי היא גופא קשיא, למה תקנו ברכה מיוחדת למי ששכח הזכרת שבת, להא דחידש הראבי"ה (וכן נפסק בשו"ע) דאם שכח יעלה ויבוא או טו"מ או כל דבר שמחזירים אותו ונזכר לפני שהתחיל את הברכה שלאחריה ישלים שם ולא יחזור. וה"נ בנדון דידן, למה לא ישלים את הזכרת שבת ומועד גופא. מוכח מכאן דמעיקר הדבר ראויה הזכרת שבת ומועד לברכה מיוחדת אלא דכללו אותה בברכת ובנה ירושלים, ולכן אם שכח רצה והחליצנו או יעלה ויבוא מזכיר שבת ומועד מעיקר הדין ולא כהשלמה. ומיושב שפיר גם הא דקבעוה לאחר ובנה ירושלים מכיון דמעיקרה מקומה לפני הטוב והמטיב.
כד נדייק נמצא שאין לבוא מקרה זה מדין השלמה, דהא חידושו של הראבי"ה דאם שכח תוספת המחייבת חזרה על הברכה דיכול להשלימה לפני שהתחיל את הברכה הבאה, נובע מתוך כך דחסרונה פוגם את הברכה וטרם נשלמה, ובכך חידושו של הראבי"ה שאם ישלים יתקן את הפגם. להאמור, במקרה דנן הכללת רצה ויעלה ויבוא אינה כתוספת, אלא מכיון דקיימת זהות מסויימת בין שתי הברכות ברכת ירושלים וברכת השבת והחג לכן כללו אותן ביחד. נמצא דאם לא הזכיר שבת או מועד לא נוצר כלל פגם בברכת ובנה ירושלים, ועל כן אין מקום להשלמה אלא מזכיר שבת ומועד מעיקר הדין אומרה בשם ומלכות.
נחלקו הפוסקים אם בכל הברכות דמעין ג' - בין בברכת על המחיה ובין בברכות על היין ועל הפירות - מזכירין מעין המאורע, או רק בברכת על המחיה. מלשון הרמב"ם פ"ג מהל' ברכות הל' יג דייקו דרק בברכה דעל המחיה מזכירים ואילו לשיטת הטור או"ח סי' ר"ח מזכירין בכל הברכות.
להאמור אפשר להסביר נקודת מחלוקתם. סברת הרמב"ם היא דרק בברכת על המחיה, דאם קבעו סעודה על פת הבאה בכסנין חייבים בברכת המזון ולהזכיר את המאורע בברכה, לכן קבעו להזכיר מעין המאורע גם בברכה מעין ג'. אבל בברכה מעין ג' על היין ועל הפירות, גם אם קבעו אין מברכים ברכת המזון, לכן לא קבעוהו במעין ג'. אך שיטת הטור היא דלא פלוג. בכך מוסברת גם מחלוקת הפוסקים אם חייבין להזכיר ר"ח בברכה דמעין ג', שהרי לגבי ר"ח נחלקו הפוסקים אם שכח לומר יעלה ויבוא לפני ובנה ירושלים, ושלוש דעות בדבר: האחת, לא תקנו ברכה מיוחדת. השניה, דתקנוו. והשלישית, מברך ואינו חותם בשם ומלכות.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
