ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך בכל זאת יש מקורות הן בנביא והן במדרשים המתייחסים לחנוכה. ההתייחסות שם איננה למה שאנו קוראים חנוכה כמועד, אלא כתאריך, ובכל זאת נראה שיש קשר בין המועד לבין הזמן בו חל.
חנוכה וביכורים
חנוכה נזכר במדרש 1 ביחס לקין והבל: "ויהי מקץ ימים ר"א ורבי יהושע ר"א אמר בתשרי נברא העולם רבי יהושע אמר בניסן נברא העולם מאן דאמר בתשרי נברא העולם עשה הבל קיים מן החג ועד החנוכה מ"ד בניסן נברא העולם עשה הבל קיים מן הפסח ועד העצרת בין לדברי אלו בין לדברי אלו הכל מודים שלא עשה הבל בעולם יותר מחמשים יום". צריך להבין מה מקור המדרש לחבר את רצח הבל לחנוכה, ומה התוכן הפנימי של חיבור זה?
ונראה לומר כך: גם קין וגם הבל הביאו קרבנות, קרבנו של קין היה מפרי האדמה, ואפשר לומר שזה היה ביכורים, וישנה הלכה ידועה במשנה 2 שאפשר להביא ביכורים עד חנוכה: "מעצרת ועד החג מביא וקורא, מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא". לכן אמר ר"א שהבל נהרג עד חנוכה, כי הזמן האחרון שאפשר להביא את קרבנו של קין. לר"י שאמר עד עצרת קצת קשה, כי אז רק מתחילים להביא ביכורים.
בכל אופן בחנוכה נפסקת התבואה בשדה, אין מה לאסוף, ולכן אז מפסיקים להביא ביכורים. ולא רק ביכורים מפסיקים להביא, אלא כל עבודת האדם בשדה נפסקת. עד חנוכה האדם חורש, זורע ומטפל בכל ענייני הגידול של השנה הבאה, ומחנוכה ואילך מצפה לגשמים. לבד מטיפולים מיוחדים החקלאי נשאר כביכול "מובטל". א"כ מה יעשה עד זמן הקציר? בשדה- תמה העבודה לעת עתה, בחוץ- גשום, האדם יושב בבית מושבת. אלא ודאי שבזמן שכזה כל יהודי מחויב להתעלות במצבו הרוחני. כשם שבשבת ובשביעית אדם מקדיש את זמנו לרוחניות כך גם בזמן זה של החורף שאדם מתכנס לביתו צריך להתרומם. התורה אוסרת על האדם כל מלאכה בשבת, לצורך מה? להתבטל? אלא ודאי שיש תוכן רוחני עצמי בזמן אותו אפשר להשיג ואליו חייב כל האדם לשאוף.
הזמן של חנוכה בלוח השנה, בטבע, הוא נקודת המעבר מן החוץ אל הפנים, מההתעסקות בגשם אל העיסוק ברוח.
העדפת הרוחניות
עיסוק יתר בגשמיות הוא אינו דבר חדש, הנביא חגי מקבל נבואות בערב חנוכה 3 , וכפי שראינו זהו זמן שכבר אין יותר מה לעשות בשדה, התבואה כבר נאספה והעבודה לקראת החורף הסתיימה. הנביא קובל על כך שהעם מפנה את כל מרצו אל הרווחה כלכלית, הגשמיות ואינו בונה את המקדש.
הנביא מוכיח את עמ"י על רשלנות בבניין המקדש, על זניחת הקודש והמצב הרוחני. כל דאגת העם נתונה לתבואה בשדות, וצועק הנביא שהיא גופא, כיון שהקדש נזנח יש מצב כלכלי קשה ואין שום הצלחה גשמית: 4 "... כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ד' לְהִבָּנוֹת: וַיְהִי דְּבַר ד' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב: וְעַתָּה כֹּה אָמַר יד' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם: זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב: כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם... יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ: עַל כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ: וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל הָאָרֶץ וְעַל הֶהָרִים וְעַל הַדָּגָן וְעַל הַתִּירוֹשׁ וְעַל הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה וְעַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל יְגִיעַ כַּפָּיִם". :
בעקבות התוכחה היתה בעם התעוררות לבנות את ביהמ"ק, ובזכות זו אומר ה' שתהיה ברכה בשדות.
" בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר ד' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר... וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם ד' וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא: וְעַתָּה שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן בְּהֵיכַל ד': מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים: הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם וְאֵין אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם יְדֹוָד:
שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל יְדֹוָד שִׂימוּ לְבַבְכֶם:
הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ:
מהרגע שהעם התחיל לבנות את המקדש, לחזור אל הקודש יש הבטחה אלוקית גם לברכה הגשמית. וכאמור הנביא מקבל נבואה זו ערב חנוכה, ולא בכדי. רבש"ע אומר זו נקודת ההתכנסות אל הקודש, מכאל ואילך תחזירו את העיקר אל מקומו .
ישנה טעות נפוצה, ביחס לסדרי העדיפות בחיים.אנשים משקיעים את כל זמנם בלחשוב איך להרוויח ולהצליח בגשמיות, ועיקר עיסוקם הוא בעניין זה, מתוך מחשבה שרק כך יצליחו. טעות זו איננה של הדור האחרון בלבד אלא בעיה של כל הדורות. אלו הם דברי הנביא לעם. אתם עסוקים רק בלחשוב איך להצליח מבחינה גשמית. עוסקים בגשמיות כדי להצליח בגשמיות וזונחים את בית ה', את הקודש את הרוחניות. הנביא קורא לעם להבין שהברכה אינה תלויה רק בהשתדלות המעשית, אלא גם ברמה הרוחנית של העם, בקישור אל ה' והמקדש 5 . גם בזמן שהוא סוף עונת הזריעה ונראה שאין עוד תקוה, אפשר שתהיה ברכה אם רק יעסקו בבניין הרוחניות.
חנוכה- זמן המסוגל לתורה
בחנוכה מפסיקים להסתובב בשדה משום שאין תבואה, וזה הזמן הנכון להתכנס ללמוד תורה, אין בחורף מה לעשות בחוץ- זה הזמן להגיע לנקודה רוחנית. הרב גולדוויכט אומר על הגמ' 6 : "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" "עד שתכלה רגל מן השוק"- שוק זה מקום גשמי, הרגל היא הכי נמוכה וזה הזמן שבו יש את האור הכי נמוך- תפקיד חנוכה הוא שהתורה תאיר ותשפיע ותכלה רגל מן השוק. אנו חיים בחומר וצריך להתאמץ עד כמה שאפשר לחיות חיי רוח בחומר.
התיקון של יון
הרבה מפרשים את המאבק עם יון כמאבק עם גסות נוראה ואלילות, וזה נכון במדה מסוימת. היה מקום למפגש עם יון- "יפת אלוקים ליפת" 7 , אבל נקודת מפגש זו נאבדה, לעת עתה. יון במקוריותה היא עליונה, הולכת בצמוד עם שם, אך בכפיפות אליו "וישכון באהלי שם". הישגיה היו לא רק במובן המעשי של ארכיטקטורה, מדעים וכדומה, יון השיגה הרבה גם במובן הרוחני מבחינת מידות ואמונה. ודאי שאינם מדרגת ישראל ורחוקים האמונה הנכונה והטהורה, אך מתוך העולם הם הגיעו למקום הקרוב ביותר אל עמ"י. על יון אומר הזוהר הקדוש 8 "קריבין לאורחי דמהימנותא". לא סתם חז"ל התירו לכתוב את התורה ביונית 9 , ולא סתם הרמב"ם קיבל הרבה מאריסטו. עיקר המאבק היה עם המתיוונים, היהודים ובעיקר הנכרים. אנטיוכוס היה מלך סוריה, לא "יווני" טהור, ולכן עוד יותר הרחיק את המפגש הנכון בין עמ"י ליוון. הבעיה היא בגסות החיצונית שפשטה בעקבות יוון. ההלניסטים לקחו מיוון צדדים חיצונים והקצינו אותם, משכו צדדים אלו עוד יותר לצד המוחצן והגס. המתיוונים פתחו בגימנסאות, תחרויות וכו', דבר זה הביא למשבר גדול בעם וגרם להתיוונות. עם חיצונית וגסות זו עמ"י נאלץ להתמודד. רבש"ע השגיח ושמר על עמ"י שבמאבק זה הם יצאו מנצחים. גם במפגש עם יון יש לדעת היכן לשים את הדגש, לדעת להתרכז ב"תוך" ולזרוק את הקליפה. לתת לעיקר את מקומו , לתת לרוחניות את מקומה כראשונה מפני הגשמיות. כשם שאנו צריכים בחיינו להתרכז בקודש, כך במפגש עם אומות העולם ובמיוחד יון, בבחינת " חכמה בגוים תאמין" יש להתמקד בצדדים העליונים של הגויים ולא להגרר אחר הצדדים השפלים.
תפקיד חנוכה הוא הוא להתכנס בתורה, ברוחניות ובקודש. זה הזמן המתאים אפילו מבחינה טבעית. כשניצחו החשמונאים במלחמה, הדבר הראשון שעשו הוא להאיר את המקדש. לא התעסקו בתיקון המצב הגשמי, קודם לכל הוא הדבקות ברבש"ע ע"י התורה והמקדש.
תפקידנו הוא להאיר את החושך בעולם, להאיר את כוחותינו הרוחניים, להגדיל תורה ויראת שמים, מידות ומוסר. תפקיד גדול זה מוטל עלינו כעם ולא רק כפרטים, עם ה' שכל עניינו הוא להאיר את בעולם.
^ 1.בראשית רבה פרשה כב אות ד
^ 2.ביכורים פ"א מ"ו
^ 3.חגי ב י-כג
^ 4. שם פרק א
^ 5.עניין זה מפורש גם בפרשת "והיה אם שמוע".
^ 6.שבת כא:
^ 7.בראשית ט כז
^ 8.זוהר ח"ב דף רלז/א "אשר אין בה מום, דא מלכות יון דאינון קריבין לארחי מהימנותא"
^ 9.מסכת סופרים פרק טו הלכה א.
הרב נחשון רבינשטיין
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמרים נוספים התמסרותו הגדולה של הרב אריה קורן לתורה
מתוך אזכרת ה- 30 לרב אריה קורן ביישוב בית אל, התשע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
