ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יוסף מתקן את חוש הראיה. "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". "אני מזרעו של יוסף, שלא שולט בהם עין הרע".
חוש הראיה הוא גם החוש של חנוכה. בכל חג מקיימים אנו מצווה בחוש אחר – שומעים קול שופר בראש השנה, אוכלים מצה בפסח, ורואים את הנרות בחנוכה. "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד". (לפיכך, נר חנוכה היא המצווה היחידה שאפשר לברך עליה בראייה בלבד. אדם שלא הדליק, במצבים מסוימים יכול לברך על ראיית הנרות את ברכת על הניסים – שו"ע או"ח תרעו, ג). ויש מגדולי ישראל שהיו מקפידים להתבונן זמן רב באור נרות חנוכה, לקיים כפשוטו את הביטוי – 'לראותם'. וכך כתב אחד מגדולי החסידות – "מצוות נר חנוכה הייתה חביבה עלי מאוד... והתענגתי לשבת בחדר שבו הנרות, לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע... והייתי שש ושמח בהם הרבה".
כמה מאפיינים מיוחדים יש לראיה מבין כל החושים. ראשית - הראיה היא החוש המגיע למרחקים הגדולים ביותר. אנו טועמים וממששים רק עצמים הצמודים לגופינו, מריחים למרחק מסוים, שומעים רעמים ממרחק גדול, אך רואים כוכבים וגרמי שמיים. אין איש המסוגל לשמוע או להריח את הכוכבים, אך כולנו רואים אותם.
לפיכך, בשפה העברית השימוש בביטויים של חוש הראיה, מבטאים מרחק וחזון (מילה מתחום הראיה – לחזות, לראות) עתידי. כך ביאר רש"י (בראשית מא, כו) את השינוי בביטוייו של יוסף בהקשר לפתרון חלומותיו של פרעה – "בשבע שנים הטובות נאמר: ' הגיד לפרעה', לפי שהיה סמוך. ובשבע שני רעב נאמר: ' הראה את פרעה', לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה. "מרחוק, ה' נראה לי...".
שנית – הסכימו גדולי ישראל שהראיה והשמיעה הם החושים הרוחניים ביותר, שהרי עימם אנו קולטים רעיונות ועניינים רוחניים. (כדי ללמוד - האדם מתבונן או שומע, ולא מריח או טועם). ובכל זאת העיר הרשב"ץ על הבדל ביניהם – "חוש הראות הוא הנכבד בחושים, אבל הוא משיג רק גשם, ואילו השמיעה היא לדברי תורה...". בדרך כלל אנו רואים עצמים גשמיים (ולא ניכנס כאן להגדרה מהו אור, שהיא אולי חריגה מעיקרון זה), ושומעים קולות שהם רוחניים (גלי קול).
לעומת זאת בדרך קליטת המראות והקולות הדברים מתהפכים– איננו יכולים לקלוט מראה דרך עצם גשמי, שהרי אם יהיה מחסום גשמי החוצץ בין העין לעצם מסויים, לא נראה אותו. אולם, אפשר לקלוט קולות גם דרך עצמים גשמיים, שהרי האוויר אינו מוליך הקולות היחיד, כי אם גם האדמה, המים ועוד.
נמצאנו אומרים, שחוש הראיה מתרגם גשמיות לרוחניות, ואילו חוש השמיעה מתרגם רוחניות לגשמיות.
יוסף ה'רואה' הגדול, התגלגל למקומות הרחוקים והחשוכים ביותר, ללב טומאת מצריים, ומרחוק תרגם גשמיות לרוחניות והעלה את החומריות. חנוכה הוא החג והניצחון האחרון בטרם יצאנו מהארץ הקדושה לגלות המרה והארוכה. מאז חיזק אותנו חג זה, והזכיר לנו בלב הגלות והחושך, שביכולתנו להעלות ולהאיר במקומות הרחוקים והחומרניים.
לכן, בחג זה אנו מדליקים אש, המתרגמת חומר לרוח – אור וחום. ואנו מניחים את הנרות על פתחי הבתים, למטה מעשרה טפחים, ומפרסמים את הנס והרוחניות למקומות הנמוכים והרחוקים ביותר.
חנוכה שמח! אור בכל!
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
