ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעולמנו היום יש לא מעט דוגמאות עגומות ומבישות לאנשים במשרות בכירות ובעלי הישגים גדולים שהמיטו על עצמם חרפה וצער כשהמעידות שלהם התגלו. חכמינו במסכת אבות אמרו שתמיד יש מעלינו "עין רואה", מצלמת מעקב שמצלמת אותנו כל הזמן, אם תרצו, שמנציחה כל תנועה וכל התנהגות שלנו. כשחטא של אדם אחר נחשף לציבור, זה צריך לשמש לנו תזכורת לכל ההשלכות של כל חטא.
התורה, שבדרך כלל מגינה מאוד על זכותו של אדם לפרטיות, ואפילו על זכותו של החוטא, בחרה לפרסם את גורלה של אישה סוטה, כדי ללמד אחרים שצריך להיזהר ולהישמר בכל תחומי החיים. אסור לאדם לומר "לי זה לא יקרה". כשמדובר בתאוות האדם ובתשוקותיו, אין שום חסמים אוטומטיים. הכלים היחידים שעומדים לרשותנו להימנע מחטא הם זהירות, עירנות והימנעות מסיכונים וממצבים בעייתיים. מכאן הקשר הברור שעשו חכמינו בין הסיטואציה שבה אדם היה עד לחטא להימנעות משתיית יין מופרזת. כפי שנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים אסורה בחוק, גם את החיים באופן כללי אסור לחיות עם השפעות מסוג זה.
התמכרות לאלכוהול היתה עניין נדיה יחסית בחברה היהודית באותם הימים. אך ההשפעה התרבותית וההתבוללות במאה האחרונה הפכו את האלכוהול לבעיה של ממש בחברה היהודית של ימינו. הרעיון של הימנעות משתיית יין אצל הנזיר כפי שהוא מתואר בפרשת השבוע נועד להעביר לחברה כולה מסר שראוי לנהוג במתינות ובשום שכל. כמו הרבה דברים אחרים בחיים, אלכוהול במידה יכול להית מענג ומועיל, אבל הרבה אלכוהול עלול להיות מזיק ואפילו קטלני.
התורה מציגה אישה סוטה ונזיר כדוגמאות לסכנות שאורבות לנו בחיי היומיום. האמת היא שיהיה מטופש מצדו של כל אדם להתעלם מן הסכנות ומן הפיתויים שאורבים לנו בכל מקום. שוב, אנחנו קוראים במסכת אבות "ואל תאמן בעצמך עד יום מותך", אסור לאדם לבטוח בעצמו עד הרגע האחרון של חייו. כשיש לאדם ביטחון מופרז ביכולתו לעמוד בפיתויים מכל הסוגים, הביטחון הזה תמיד יוליד בעיות בלתי צפויות ותוצאות עגומות. כל החוויה האנושית מלמדת אותנו את המסקנה הזאת.
חלק ניכר מהעולם המודרני, ובתוכו רוב העולם היהודי היום, לועג לכל סוג של התנהגות מתגוננת בחיים האישיים. מושג החופש האישי שינה צורה והפך לאורח חיים שבו כל מגבלה על התנהגות אישית, - ולא משנה כמה אותה התנהגות הינה בלתי סבירה, - זוכה להתקפה ולקיתונות של לעג. טוב, אופנות ומנהגים משתנים עם הזמן, אך לא כן טבע האדם, ולכן המגבלות המוסריות שהתורה כופה עלינו תקיפות ורלוונטיות לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
