ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
ביציאה מהשיעור, הם פגשו את אחד החברים, שלא השתתף בשיעור, ואמרו לו: "הפסדת שיעור גבוה ועמוק, העוסק בעניינים העומדים ברומו של עולם".
שמע החבר את הדברים, והחליט לעשות להם בדיקה קטנה. הוא פנה אליהם בבקשה: "אם כך, תסבירו לי בבקשה את עיקרי הדברים שנאמרו בשיעור".
פתחו משתתפי השיעור את הספר, שעליו נסוב השיעור, קראו את הקטע שבו עסק השיעור, אך כשניסו להסביר את הנושא המדובר, החלו לגמגם...
לבסוף אמרו, איננו יודעים לחזור ולהסביר את השיעור, אך זה היה שיעור גדול.
אמר להם החבר: "אם אינכם יודעים להסביר מה שמעתם, סימן שמראש לא הבנתם או שהבנתם רק 'בערך', ו'לבערך – אין ערך'"...
(סיפור אמיתי. בהחלט, יש שיעורים שהעיקר בהם הוא החוויה הרוחנית, ולאו דווקא הבנת הנושא המדובר, אך חשוב לדעת שכשאנו לומדים דברים, עלינו לנסח ולחדד לעצמנו את תמצית הדברים, כדי לוודא שאנו באמת מבינים. לעיתים, אנחנו מבינים 'בערך', ובעצם לא הבנו כלום).
על פי אותו עיקרון, אני זוכר שכשלמדתי אצל רבותי, הייתי משתדל לסכם את דבריהם, ולעיתים הייתי תוך כדי השיעור מתלבט איך לנסח את משפט הסיכום. במקרים כאלה, הבנתי, שעדיין לא הבנתי את הדברים בצורה בהירה, וכך הניסיון לתמצת ולהגדיר את הדברים באופן מדוייק, חייב אותי לעמול ולהבין עד הסוף.
הסוד הגדול הזה ידוע גם לכל מעבירי הסדנאות, הפסיכולוגים והמאמנים (קאוצ'רים) למיניהם. פעמים רבות מנסים לרדת לעומקם של תהליכי נפש, ומבקשים מאנשים להגדיר את הנקודה שמטרידה אותם או את החלום שלהם וכדומה, ולהגיד או לכתוב זאת. יש אנשים, שמסתפקים בהרהור בלבד, ולא מוכנים לומר את או להעלות על הכתב את הדבר שהתבקשו. הם חושבים שמספיק שהדבר מצוי במחשבתם, אך למעשה זו התחמקות, כיוון שהם בורחים מלהגדיר את העניין במדוייק, וכך כל הסדנא או הטיפול יורדים לטמיון.
ובאמת, הסוד הגדול הזה מצוי כבר בפרשת נשא. למרבה ההפתעה, בפרשתנו מצוייה מצווה שאנו רגילים לעסוק בה ביום כיפור, אך היא נאמרה דווקא כחלק מנושא שנבלע ברף הפרשיות שבפרשתנו.
המצווה היא שציוונו להתוודות על החטאים והעונות, שחטאנו לפני הקל יתעלה, ולאמר אותם עם התשובה, (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה עג), "והוא אמרו יתברך (נשא ה) ...איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה'... והתוודו את חטאתם אשר עשו".
למעשה, אין כאן מצווה לשוב בתשובה, וגם אין מצווה נפרדת להתוודות ביום כיפור, אלא למדו מהפרשייה שעוסקת במי שגזל ונשבע על שקר, שמי ששב בתשובה, מצווה להתוודות בדברים.
במצווה זו גנוזה האמירה שלא מספיקה התשובה בלב, צריך להודות על העוון בדברים, ורק כך האדם באמת יפנים גם בדעתו את חומרת מעשיו, וזה יסייע לו שלא יכשל שוב באותו החטא. ובנוסף – יש כאן גם אמירה והגדרה מול מי החטא, למרות שיש כאן חטא בין אדם לחבירו של גזל, הרי על האדם להתוודות לפני ה', וכך הוא מודה שהאדם עומד תדיר מול ה', ולו הוא חייב דין וחשבון (עיין ספר החינוך שסד).
ומכוח מצווה זו, עלינו ללמוד שבכל נקודה שאנו רוצים להתקדם ולעלות בה, הן בענייני תיקון הנפש והן בענייני תיקון המידות, עלינו להגדיר ולשנן לעצמנו משפטים טובים ומחזקים, שיובילו אותנו להתעלות ולהתחזקות. בהצלחה!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקשבה בזמן של פילוג
אנחנו קודש למענך
שימוש נכון בתנור הביתי
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
