ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
ביציאה מהשיעור, הם פגשו את אחד החברים, שלא השתתף בשיעור, ואמרו לו: "הפסדת שיעור גבוה ועמוק, העוסק בעניינים העומדים ברומו של עולם".
שמע החבר את הדברים, והחליט לעשות להם בדיקה קטנה. הוא פנה אליהם בבקשה: "אם כך, תסבירו לי בבקשה את עיקרי הדברים שנאמרו בשיעור".
פתחו משתתפי השיעור את הספר, שעליו נסוב השיעור, קראו את הקטע שבו עסק השיעור, אך כשניסו להסביר את הנושא המדובר, החלו לגמגם...
לבסוף אמרו, איננו יודעים לחזור ולהסביר את השיעור, אך זה היה שיעור גדול.
אמר להם החבר: "אם אינכם יודעים להסביר מה שמעתם, סימן שמראש לא הבנתם או שהבנתם רק 'בערך', ו'לבערך – אין ערך'"...
(סיפור אמיתי. בהחלט, יש שיעורים שהעיקר בהם הוא החוויה הרוחנית, ולאו דווקא הבנת הנושא המדובר, אך חשוב לדעת שכשאנו לומדים דברים, עלינו לנסח ולחדד לעצמנו את תמצית הדברים, כדי לוודא שאנו באמת מבינים. לעיתים, אנחנו מבינים 'בערך', ובעצם לא הבנו כלום).
על פי אותו עיקרון, אני זוכר שכשלמדתי אצל רבותי, הייתי משתדל לסכם את דבריהם, ולעיתים הייתי תוך כדי השיעור מתלבט איך לנסח את משפט הסיכום. במקרים כאלה, הבנתי, שעדיין לא הבנתי את הדברים בצורה בהירה, וכך הניסיון לתמצת ולהגדיר את הדברים באופן מדוייק, חייב אותי לעמול ולהבין עד הסוף.
הסוד הגדול הזה ידוע גם לכל מעבירי הסדנאות, הפסיכולוגים והמאמנים (קאוצ'רים) למיניהם. פעמים רבות מנסים לרדת לעומקם של תהליכי נפש, ומבקשים מאנשים להגדיר את הנקודה שמטרידה אותם או את החלום שלהם וכדומה, ולהגיד או לכתוב זאת. יש אנשים, שמסתפקים בהרהור בלבד, ולא מוכנים לומר את או להעלות על הכתב את הדבר שהתבקשו. הם חושבים שמספיק שהדבר מצוי במחשבתם, אך למעשה זו התחמקות, כיוון שהם בורחים מלהגדיר את העניין במדוייק, וכך כל הסדנא או הטיפול יורדים לטמיון.
ובאמת, הסוד הגדול הזה מצוי כבר בפרשת נשא. למרבה ההפתעה, בפרשתנו מצוייה מצווה שאנו רגילים לעסוק בה ביום כיפור, אך היא נאמרה דווקא כחלק מנושא שנבלע ברף הפרשיות שבפרשתנו.
המצווה היא שציוונו להתוודות על החטאים והעונות, שחטאנו לפני הקל יתעלה, ולאמר אותם עם התשובה, (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה עג), "והוא אמרו יתברך (נשא ה) ...איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה'... והתוודו את חטאתם אשר עשו".
למעשה, אין כאן מצווה לשוב בתשובה, וגם אין מצווה נפרדת להתוודות ביום כיפור, אלא למדו מהפרשייה שעוסקת במי שגזל ונשבע על שקר, שמי ששב בתשובה, מצווה להתוודות בדברים.
במצווה זו גנוזה האמירה שלא מספיקה התשובה בלב, צריך להודות על העוון בדברים, ורק כך האדם באמת יפנים גם בדעתו את חומרת מעשיו, וזה יסייע לו שלא יכשל שוב באותו החטא. ובנוסף – יש כאן גם אמירה והגדרה מול מי החטא, למרות שיש כאן חטא בין אדם לחבירו של גזל, הרי על האדם להתוודות לפני ה', וכך הוא מודה שהאדם עומד תדיר מול ה', ולו הוא חייב דין וחשבון (עיין ספר החינוך שסד).
ומכוח מצווה זו, עלינו ללמוד שבכל נקודה שאנו רוצים להתקדם ולעלות בה, הן בענייני תיקון הנפש והן בענייני תיקון המידות, עלינו להגדיר ולשנן לעצמנו משפטים טובים ומחזקים, שיובילו אותנו להתעלות ולהתחזקות. בהצלחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














