ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
יש חילוקי דעות בין הפרשנים בשאלה אם את הנרות עצמם אפשר היה להסיר מהמנורה או שהיו חלק קבוע ממנה. מכל מקום, נראה שלכל הדעות היה צורך להדליק את המנורה באופן כזה שהפתילות ולכן גם הלהבות יפנו פנימה, לעבר הנר המרכזי של המנורה. הסמליות המשתמעת מהפרט הזה בטקס הדלת הנרות במנורה היא שהמאמצים של כל הסוגים השונים של היהודים צריכים להיות מכוונים בסופו של דבר למטרה אחת וליעד משותף אחד: הארת המנורה, שהיא סמל לאור התורה ולחוכמה האלוקית.
אנשים שונים וקבוצות שונות יכולים לראות את היעד הזה מכיוונים שונים וממסורות שונות בהתאם למיקום של הנר שלהם במבנה של המנורה הגדולה, אך כולם נדרשים להביט פנימה ולעבוד יחד למען הערך היהודי הבסיסי של הפצת אור התורה בעולם.
זה גם הרעיון שמסתתר במושג הכרובים, אותן צורות של שני מלאכים על הפרוכת של ארון הקודש שפנו איש אל רעהו. הם סוככו על ארון הברית והתאחדו פנים אל פנים בהגנה על תורת ישראל ובהפצתה. התלמוד אומר לנו שכאשר הכרובים לא פנו זה אל זה, כשהם לא שיתפו פעולה, כביכול, זה היה סימן מבשר רעות לעם היהודי.
ייתכן שיש דרכים שונות לקדם את התורה ואת מערכת הערכים שלה, אבל כל הדרכים האלה חייבות להיפגש פנים אל פנים באחדות המטרה. כשאנחנו מסיטים את המבט זה מזה, אנחנו רק מקטינים את הסיכוי שלנו להצליח להשיג את המטרה הקדושה הזאת.
תפקיד הדלקת המנורה והכבוד הנלווה אליו היו שמורים לכהן הגדול של עם ישראל, אחד מצאצאיו של אהרון. אהרון עצמו התאפיין ברדיפת שלום ובאחדות שיצר בתוך בני ישראל. הוא היה מסוגל לקחת את כל הכישרונות השונים ואת המסורות המגוונות של שניים עשר שבטי ישראל ולמקד אותם באופן כזה שיפעלו יחד למען המטרה המשותפת של אחדות העם וקדושת התורה. לכן הוטל על צאצאיו הישירים התפקיד לפעול למען מטרה זו עצמה שאותה סימלה הדלקת המנורה במקדש בכל יום ויום.
הרעיון של מנהיגות יהודית נועד לטפח אחדות במטרה וחזון לאומי משותף. הוא מעולם לא נועד לפלג את החברה לקבוצות יריבות שמתכתשות זו עם זו. יש בעולם היהודי פלגים שפונים רק אל העבר, הרחק מהמציאות ומהסוגיות שאיתן אנחנו מתמודדים בצורה כל כך נואשת. יש בעולם היהודי פלגים שפונים רק אל הווה בלי שום התייחסות וקשר לעבר היהודי, ובכך הם שוללים מעצמם פרספקטיבה חיונית וניסיון היסטורי חשוב. רק כאשר כל הפלגים בעולם היהודי יפנו אלה אל אלה ויפעלו כאיש אחד למען מטרה חיובית, אז יידלקו שוב הנרות במנורה ויאירו בעוז ובחום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?
ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.
ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.
ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״
ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
