ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
במשך אלפי שנים הדרך להעביר הודעות לציבור הרחב הייתה תוך שימוש בחצוצרות ושופרות. כלים אלה גם שימשו בפעולות הקשורות למצבים לאומיים וכחלק מעבודת השם, וכן כאמצעי מוזיקלי המביע רגשות ומייצר אוירה. כמובן שגם בחלק זה תפסו הכהנים והלויים חלק חשוב.
וזה, בקיצור, לשון הכתוב: "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ: .... וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם" (במדבר י, ז-י).
עיון בפסוקים מעלה שתי שאלות משמעותיות.
א. מה הוא יוֹם שִׂמְחַתְכֶם? שהרי ביטוי זה הוא יחידי בכל התנ"ך.
ב. האם יש קשר בין המלחמה הנזכרת - וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם לבין יוֹם שִׂמְחַתְכֶם? אם אכן יש קשר, נצטרך להבין כיצד הכאב, הכלול בדרך הטבע בכל מלחמה, דר בשלום עם שמחה.
חז"ל, לכאורה, לא התייחסו לשאלת הזיקה שנוצרה בין הפסוקים.
אחרי בקשת המחילה נביא את שיטת אבן עזרא, ואחר כך נסביר את שיטת חז"ל תוך הבאת ציטוטים משיריו ומזמירות השבת שחיבר. ואלו דבריו (שם): "וביום שמחתכם ובמועדיכם - ששבתם מארץ אויב, או ניצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים ..."
פשט הכתובים הוא שכשפורצת מלחמת מצווה וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם, יוצאים כולם, כולל חתן מחדרו וכלה מחופתה, וכולל הכהנים והלווים. אחרי הניצחון במלחמה, יש חובה מדאורייתא לקבוע יום שמחה והודיה לקב"ה, על ההצלה הלאומית (רמז לכך אפשר למצוא בדברי ה"רוקח", מגדולי הראשונים בביאורו לסידור, המעיר כי בפסוק זה (במדבר י, י) עשרים תיבות [מילים] כמספר התיבות בברכת "תקע בשופר גדול לחירותנו"). ברור שמבחינה לאומית יש להודות ולשמוח, שהרי ללא ניצחון והצלחה במלחמה, מספר ההרוגים והנרצחים היה גדול עשרות מונים. מובן כי השמחה קשה יותר לאותן משפחות ששילמו מחיר כואב ביותר על הצלת הכלל, אם בנופלים ואם בפצועים.
מדינת ישראל קבעה, באופן ראוי, את יום הזיכרון לחללי כוחות הבטחון ונפגעי פעולות האיבה, ביום הקודם ליום השמחה וההודאה. כך מכריז הציבור בקול רם - הכאב הוא של כולנו! ההודאה ביום שלמחרת כוללת שותפות אמת בצער, שיש בה על פי מסורת ישראל גם נחמה, ואיננה סותרת את כאבם הפרטי של המשפחות ששילמו מחיר כה יקר.
כל מי שאיננו מצטער וכל מי שאיננו שמח ומודה, פורש מן הציבור, עם כל המשמעות שיש לכך, ומסתכן במעבר על איסורי תורה.
אם כך, ענינו על שתי השאלות. יוֹם שִׂמְחַתְכֶם הוא יום העצמאות ויום שחרור ירושלים, שבהם צריך להודות על כל הניצחונות בכל המערכות שמדינת ישראל זכתה להם בדור האחרון. נוסיף גם את הניצחונות על איראן וארגוני הטרור החוסים בצילה, גם אם עדיין המלחמה לא הוכרעה בניצחון באופן מוחלט. יום הזיכרון לחללי כל מערכות ישראל הוא חלק בלתי נפרד מימים אלה. הקב"ה גלגל את תחולת מועדים אלה בין פסח = חג העצמאות הראשון מעבדות לחירות, לבין שבועות = חג החירות הרוחנית, שהרי אין לך בן חורין אלא מי שקיבל את התורה.
בשבוע הבא נמשיך לברר, בע"ה, את שיטת חז"ל, ונדון בשאלה: האם יש סתירה בין קדושה ושמחה?
נתפלל כי נזכה לשמוע עוד בשורות טובות במישור הלאומי, שתבואנה לידי ביטוי גם בשופרות וחצוצרות של שמחה והודאה.
נאחל לתושבי הצפון שקט ושלווה,
ומפלה סופית למחבלי החיזבאללה שחרתו על דגלם רצח ושפלות ולכן מצווה רבה להורידם מטה מטה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מי אתה עם ישראל?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
טעינה למחשבה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
