ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במהלך לימודיי בביה"ס, בעוונותי שברתי כמה דברים השייכים לביה"ס. על חלקם הודעתי לביה"ס, ומנהל הביה"ס אמר לי שתישלח לי חשבונית הביתה. בפועל, לא נשלחה כלל חשבונית. ועל חלק מהנזקים כלל לא הודעתי, ואיני יודע להעריך שווים. לאחר כמה שנים הביה"ס עבר לידי רשת אחרת, ולפני שנתיים נסגר כליל. אנא הורו לי היאך יש לנהוג הלכה למעשה?
תשובה:
יש לדון בשלושה עניינים:
א. חובת התשלום.
ב. האם יש למי לשלם.
ג. שיעור התשלום.
א. על נזקים שעשית לפני גיל הבר מצווה אינך חייב לשלם, ועל זה נאמר בגמרא (בב"ק פ"ז ע"א) שפגיעת הקטן רעה. [אמנם ישנה דיעה (הג"א ב"ק פ"ח ס"ט, רש"י שם צ"ח ע"ב ד"ה ואכפייה) לפיה על הקטן לשלם נזקיו כשיגדיל, אך להלכה נפסק בשו"ע כרוב הפוסקים הסוברים שפטור לגמרי. ובדיני שמים יש שכתבו שחייב, אך מלשון השו"ע שלא הזכיר כלום מזה נראה שפטור, ועיין סיכום הדברים בשו"ת יביע אומר חלק ח' חו"מ סי' ו'].
על נזקים שעשית לאחר גיל בר מצווה אתה חייב לשלם, ואם אינך יודע יש לעשות הערכה הקרובה ביותר למציאות. כל זה מן הדין, אך אם ביכולתך לעשות כן, ראוי לפנים משורת הדין לשלם אף את הנזק שעשית בקטנותך (עיין בזה עוד בתשובה הבאה).
ב. אם בית הספר היה עדיין קיים, אפילו אם שייך לרשת אחר היה עליך לשלם לבית הספר, אך משאלתך נראה שאין למי לשלם את הנזקים משום שבית הספר ניסגר, ולכאורה זהו גזל שלא ניתן להשיבו. אך ישנה דרך אחרת לתיקון והיא לעשות צרכי רבים, כלומר לגרום לכך שהניזק ייהנה מן התשלום בדרך עקיפה. למשל, אומרת הגמרא שמי שגזל את הרבים ואינו יודע למי להשיב שיחפור בורות מים לתועלת הרבים ועל ידי כן מסתבר שהנגזל ישתה ממים אלה וייהנה ממעשה הגזלן וכך יצא הגזלן ידי חובת ההשבה. אם אוכלוסיית בית הספר היא קהילה קבועה ניתן להגדיר אותה כ"נגזל" משום שהם היו הנפגעים באופן עקיף מן הנזקים לרכוש בית הספר, ולכן עליך לתרום לבית הכנסת של הקהילה ספרי קדש על הסך הנ"ל.
ג. הסכום לתשלום הוא כאמור על פי ההערכה, אך אם הסכום הוא גדול מאד ואין ביכולתך לעמוד בו, אינך חייב לתת אלא רק סכום סביר בהתאם ליכולתך ואפשרותך לתת (על פי תקנת השבין כדי שלא ימנעו הגזלנים מלהשיב).
מקורות: שו"ע חושן משפט תכ"ד, ח', חו"מ שס"ו, ב, בבא קמא צ"ה ע"א, פתחי חושן הל' גניבה פרק ד' ס"ק נ'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
