ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זריקת פרסומות לא צנועות

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה גזל ונזיקין Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"א

זריקת פרסומות לא צנועות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל

לאחרונה שמתי לב שיש על הרצפה ברחובות פרסומות כאלה קטנות (דפים קטנים מקרטון צבעוני) של חברות של מסג'. בדפים מצולמת אישה לא צנועה, בבגדים לא צנועים ובעמידה לא צנועה, בלשון המעטה.

א. האם מותר לי, כשאני רואה את זה, להרים את זה ולזרוק לפח?
ב. האם זה מצווה?
ג. האם זה אסור (כי זה גוזל להם את הפרנסה)?

תשובה:
א. מה שזרוק על הרצפה הוא הפקר גמור ומצד דיני ממונות אין איסור לזרוק לפח.
ב. אפילו לגבי מה שאינו בגדר הפקר ישנה מצוה לבער ולסלק דברים העשויים לעבירות, וכל שכן מראות לא צנועים המכשילים את הרבים. אגב, דבר זה נכון אף אם נגרם לבעלים של הדבר הפסד מכך שאתה משליך את התמונות שלו לאשפה, מכל מקום אתה מקיים מצוה של "לאפרושי מאיסורא" (הפרשה מאיסור), וכמו שיבואר לפנינו.
לפי חלק מהשיטות חובת ההפרשה מאיסור הינה מדרבנן וסמכוה על הלאו של "לפני עיור לא תתן מכשול", ויש אומרים שמן התורה מחויב להפריש חברו מאיסור ויסודו ממצות הוכח תוכיח. חובת ההפרשה היא בין מאיסורי תורה בין מאיסורי דרבנן (נחלת צבי יו"ד סימן ש"ג). הגמרא במס' ברכות (דף כ ע"א) אומרת שאדם הלבוש כלאיים מותר לקרוע את הבגד מעליו כדי להפרישו מאיסור, והפוסקים למדו מכך שמותר להפסיד את ממון החוטא כדי להפרישו מאיסור. עוד עולה מן הגמרא שאין בזה משום בל תשחית, וגם נראה שאינו צריך לשלם את הנזק. הדברים הובאו להלכה בשולחן ערוך יו"ד סימן ש"ג. לכן, אף בנידון שלנו נראה שמן הדין מותר לזרוק לפח למרות שיגרם הפסד ממוני לבעל הפרסומות הלא צנועות, כל שכן נכון הדבר כאשר מדובר כאן בהפקר.
ג. כמובן, אם יש חשש שתסתבך ותינזק מפעולה מעין זו אתה פטור ממצות ההפרשה מאיסור. הדבר מוזכר ברמ"א (יו"ד קנ"ז, א'), שכתב "ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה. ובמקום שאמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון, מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה". אמנם דעת המהרשד"ם (יו"ד סימן ר"ד) שאדם חייב להוציא ממון על מצות ההפרשה מאיסור, אך לדעת הפוסקים האחרים אינו צריך. האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן י"ט) מבאר את דברי הרמ"א מדוע אין צריך להוציא מממונו על מצות התוכחה, משום שאמנם אדם חייב לתת כל ממונו שלא לעבור על לא תעשה במה שמוטל על גופו, אך לא במה שמוטל על חברו, בזה אין צריך לבזבז את ממונו להציל את חברו כיון שהוא לא גרם לזה והעבירה אינה באה עליו אישית.
אך למעשה, נראה שאולי עדיף שלא תטרח להתכופף ולאסוף את כל הפרסומות מהרצפה משום שבינתיים אתה נאלץ להיחשף בעצמך למראות הלא צנועים, ואין אומרים לאדם שיחטא בשביל שיזכה חברו (שבת דף ד' ע"א). לכן, נראה שכדאי שתתעלם ותמשיך בדרכך.
הערה חשובה: יש להעיר שיש לשאול רב בכל מקרה לגופו, כי לא יתכן שכל אדם יחליט על דעת עצמו שפירסום זה או אחר יש לבערו מן העולם.
מקורות נוספים לעיון:
שערי שלום (דיני לפני עיור לא תתן מכשול) שער אחד עשר.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il