ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- זכויות יוצרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
אם מישהו החליט לתרגם, לדוגמא, את ספרי הרמב"ם לשפה מסוימת והספרים הודפסו ונמכרו, למי מגיע הכסף מהמכירה למדפיס או למתרגם?
תשובה:
בשאלה חסרים פרטים רבים, לכן ננסה בעז"ה לענות באופן כללי.
ניתן לחלק לג' מקרים:
א. המתרגם והמדפיס רוצים לערוך חוזה, ובאים להתייעץ כיצד להתחלק ברווחים.
ב. המתרגם והמדפיס לא הגיעו להסכם מסודר קודם ההדפסה והמכירה, ורק בדיעבד לאחר שנמכרו הספרים מתעורר הויכוח על אופן חלוקת הרווחים.
ג. המדפיס השתמש בתרגום ללא רשותו של המתרגם, כעת מתעורר ויכוח למי מגיעים רווחי המכירה.
נדון בכל מקרה לגופו:
א. לערוך ולסגור חוזה מראש הוא הדבר הנכון והמומלץ לעשותו. בחוזה יופיעו התנאים שעל שני הצדדים לעמוד בהם, וכן אופן חלוקת הרווחים בצורה ברורה, מפורטת ומוסכמת בין שני הצדדים. כמה רווחים יטול כל צד תלוי ברצון הטוב של שני הצדדים, ואם אין מצליחים להגיע להסכמה אפשר לברר אצל הוצאות ספרים גדולות ומולי"ם מה נהוג בדרך כלל לעשות במקרים דומים. אם לאחר מעשה ישנו ויכוח כיצד לנהוג הרי שהחוזה החתום בין שני הצדדים הוא הקובע והמחייב, ומחלוקת בפרשנות החוזה תתברר בבית דין לממונות או בורר שיוסכם ע"י שני הצדדים.
ב. אם לא חתמו על הסכם מראש ולאחר המכירה מתעורר ויכוח לגבי אופן חלוקת הרווחים, גם כאן כדאי לברר מהו האופן הנהוג בשוק העבודה במקרים מעין אלה. אם עדיין לא מצליחים להגיע בעצמם להסכמה יש לפנות לבוררות.
ג. אם המדפיס השתמש בתרגום ללא רשותו של המתרגם אנו נכנסים לסוגיית שימוש בזכויות יוצרים, ובה נחלקו הפוסקים. לדעת חלק מן הפוסקים ליוצר ישנה בעלות ממונית על יצירתו, והמשתמש ללא רשותו הוא גזלן או נהנה מרכושו שצריך לשלם. מאידך, ישנם פוסקים הסוברים שאין ליוצר בעלות ממונית אך מודים שמכוער מאד להעתיק ולבוז יגיעת האדם ויצירתו בלי לשלם שום תמורה, ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה. וודאי שבדיני ממונות עלינו לנהוג בדרך הישר והרצוי לפני השי"ת.
נחלקו הפוסקים כיצד יש להגדיר 'עבודת תרגום'. לדעת הגר"ש ואזנר אי אפשר לומר שזו "יצירה חדשה" אלא המתרגם חולל "מציאות חדשה", שאינה בגדר יצירה מוחית כמו יצירת ספר חדש. לכן נראה שלכל הפחות המדפיס נהנה מטרחתו של חברו שהרי עבודת התרגום דורשת יגיעה רבה והשקעה גדולה, ולכן על המדפיס לשלם לו דמי טרחתו ויגיעתו (אך הרווחים הם של המדפיס), וכן נראה דעת חתם סופר ור' עקיבא איגר. אולם לדעת הנצי"ב, המלבי"ם והנחל יצחק יש בעלות ממונית על תרגום של חיבור שלם, והרווחים שייכים למתרגם 1 .
למעשה במקרה כזה יש ללכת לבי"ד ממונות או דיין יחיד המוסכם על שני הצדדים משום שהדין תלוי בפרטים נוספים, כגון מהי בדיוק עבודת התרגום כאן, האם לאקונית פשוטה, או שדורשת מומחיות וכשרון רב. כמו כן יש לברר מי כאן המוחזק בספרים ובכסף הרווחים, והנפקא מינה היא אם יכול לטעון קים לי כאחת הדעות.
לכן יש ללכת לדין תורה. והאמת והשלום אהבו.
מקורות: ספר עמק המשפט להרב אברהם יעקב הכהן פרק א', ושם קונטרס בעלות על יצירה סימן כ' עמ' שמ"א-שמ"ה.
^ 1.הגרא"י כלאב שליט"א אמר לי שלדעתו הלכה כדעת הנצי"ב וסיעתו.

למה משווים את העצים לצדיקים?

איך עושים קידוש?

שבועות מעין עולם הבא!

למה באנו לעולם הזה?

האם מותר לפנות למקובלים?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

פסח שני

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך מכינים תה בשבת?

איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















