51. מידת הקדושה

המדה האחרונה בה עוסק הרמח"ל בספרו מסילת ישרים היא מדת הקדושה. מדה זו היא העליונה ביותר בסולם המדות שבנה ר' פנחס בן יאיר. תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות וממנה לפרישות ממנה לטהרה ולחסידות ולענוה וענוה מביאה ליראת חטא ויראת חטא מביאה לידי קדושה. אמנם בברייתא של ר' פנחס בן יאיר יש המשך קדושה מביאה לידי רוח הקודש ורוח הקודש מביאה לידי תחית המתים. אבל הרמח"ל מסיים במדת הקדושה מפני שבמדה זו יש עדין חלק לעבודת האדם אבל מכאן ואילך רוח הקודש זו מדרגה שניתנת מאת ד' אחר שאדם עלה בכל המדרגות הקודמות.

ענין הקדושה הוא, לקדש את החיים כולם, גם את המעשים הגשמיים. לקדש את החול. גם האכילה של חולין מתקדשת אצל בעלי מדת הקדושה, כמו שמתקדש הדבר המוקרב למזבח והוא מתעלה בזה שהוא נעשה קרבן לד' וע"י הקרבן מתברך העולם כולו. כך המאכל שאוכל איש קדוש מתקדש באכילתו ומתעלה כאילו קרב על גבי המזבח ממש. וכך אמרו חכמים כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו הקריב בכורים. וכן אמרו ימלא גרונם של תלמידי חכמים הן במקום נסכים. ואין הדבר הזה שיהיו ת"ח להוטים אחרי האכילה והשתיה, ח"ו, אלא כי תלמידי חכמים הקדושים בדרכיהם ובמעשיהם, שכינה שורה עלים והם כמקדש וכמזבח. כמו שהיתה שכינה שורה במקדש כך היא שורה על ת"ח. נמצא שכל מה שנותנים להם מתעלה ומתקדש במעלתם ובקדושתם. והיות והם דבוקים לקדושתו יתברך כל מה שהם משתמשים מדברי העולם מתעלה ומתקדש.

כבר הזכירו חכמים בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו "אמר ר' יצחק מלמד שנתקבצו כולם והיתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו". כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל-כך באלקיו עד שבשום מעשה שיעשה לא יפרד ולא יזוז מד' יתברך. וכאשר הוא עוסק בענייני העולם הוא לא יורד מדבקותו אלא הדברים בהם הוא משתמש מתעלים על ידו. כמובן מדרגה זו של קדושה באה אחרי כל המדרגות הקודמות. מבלי שאדם יתעלה בכל המדרגות של המדות של הזהירות והזריזות, הנקיות והפרישות, הטהרה והחסידות, הענוה ויראת חטא, בלי שהשתלם בכל המדרגות הקודמות לא יוכל להתעלות למדרגת הקדושה. ומדרגה זו עצמה הי כל-כך גבוהה שבעלדי סעתא דשמיא לא יוכל אדם להגיע אליה, תחילתה השתדלות בידי האדם וסופה מתנה מאת ד' כמו שאמרו "אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה, מקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו מלמעלה". בזה אנו מסימים סדרה של 51 פינות בפתוח האישיות על-פי ספרו הנפלא של הרמח"ל מסילת ישרים. תם ולא נשלם כי פתוח האישיות זו עבודת חיים שנמשכת תמיד תמיד ללא הפסק.