ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון. ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"
במדרש רבה (ב, ח) אמרו:
"דבר אחר: אמר ר' לוי, אמר (משה) לפניו (לפני הקדוש ברוך הוא), רבונו של עולם עצמות יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ? אמר לו הקדוש ברוך הוא, מי שהודה בארצו נקבר בארצו, ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו. יוסף הודה מנין? גבירתו אומרת רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי, ולא כפר אלא אמר (בראשית מ, טו), כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וגו'. את, שלא הודית בארצך. כיצד בנות יתרו אומרות (שמות ב, יט), אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים והוא שומע ושותק, לפיכך לא יקבר בארץ. כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵן הַזֶּה. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, אם אתה נקבר כאן אצלן בזכותך הן באין עמך. אמר ר' לוי, למה הדבר דומה, לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפילה. אמר אם אני אומר האירו לי שאקבץ מעותי אין בריה משגחת. מה עשה? נטל זהב אחד והשליך בתוכם. והתחיל צועק ואומר האירו לי זהב אחד היה לי ונפל ממני כאן, והאירו לו. משנטל הזהוב אמר להן בחייכם המתינו לי שאלקט את המעות, וליקטן. כך ישראל באים בזכות משה, והוא בראשם, שנאמר (דברים לג, כא), וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וגו' וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם".
עיקר תפקידו של יוסף היה, להכין את יציאת ישראל ממצרים ברכוש גדול, ובזה להניח את הבסיס לתקומת שלטון ישראל בעושר ובעוצמה כלכלית. לעומתו משה, הוריד תורה משמים, הוא בנה את הצד הרוחני של העם, את יעודם. וזוהי טענתו של משה, בעוד יוסף הממונה על הביצוע הגשמי נכנס לארץ, הוא, המבצע את התפקיד הרוחני אינו זוכה לכך. אמר לו הקדוש ברוך הוא, יוסף הודה בארץ. כלומר, זו מציאותו, יוסף ראה את הארץ כבסיס לכל. ואכן, השלים את משימתו, וגמר את תפקידו במצרים עם יציאת ישראל. אמנם משה לא הודה בארץ, משה שעיקרו קבלת התורה שניתנה במדבר דוקא, ולא בארץ. משה שייך לצד הרוחני העליון שאינו קשור כל כך לארץ, אשר בעטיו אין משה מוחה כאשר מכנים אותו מצרי. לא המקום עיקר אלא תפקידו הוא העיקר. משה יכול להכנס לארץ רק כאשר היא נמצאת בשלמות עליונה, כאשר ירושלים בנויה ומשוכללת בבנין המקדש בשיא הקדושה, קדושה עצומה שאינה יכולה להיפסק ואשר אין אחריה חורבן. אולם מצב זה יכול לשרור רק כאשר ישראל עצמם נמצאים ברום המעלה. ברם לאחר חטא העגל וחטא המרגלים, ארוכה היא הדרך כדי להעלות את ישראל לדרגתם האמיתית. לכך משה אינו יכול להכנס לארץ בשעה זו. ועוד, משה לא סיים עדיין את תפקידו במדבר, עליו להעלות את אנשי דורו על מנת שאף הם יהיו ראויים להכנס לארץ. כפי שהסברנו (בפרשת שלח), דור המדבר שהיו מנותקים מעניני הגוף לא התאימו לארץ שצריך לעובדה ולשומרה, כאשר משה יכנס אליה היא תהיה בדרגה עליונה כל כך, שבני ישראל לא יעבדו את האדמה אלא יתמסרו לעולמם הרוחני ובני הנכר הם שיעשו עבורם כל מלאכת עבודה. נמצא שבאותה העת יהיו אנשי המדבר מתאימים לארץ, ובכל זאת מצד עצמם לא יוכלו להכנס אליה, כי חטאם הוא שגרם שלא נכנסו בשעתם, ולא הגיעו לשיא מעלתם, זכותו של משה היא שתביא אף אותם. תפקיד זה עדיין מוטל עליו בטרם יכנס לארץ, (עיין עוד בדברינו לפרשת חוקת בענין זה).
ומפני מה חמד משה להכנס לארץ? אלא, ביקש משה לראות את "ההר הטוב והלבנון" ופרש"י: "ההר הטוב, זו ירושלים, והלבנון, זה בית המקדש" ע"כ. ירושלים , מרכז המלכות היא. מתפקידה של המלכות לבסס את המדינה מבחינה כלכלית מדינית וכדו'. זהו הצד הגשמי של העם. בית המקדש , הוא המקום בו ישראל עובדים את ה' בשלמות, זהו הצד הרוחני של העם. שני מרכזים אלו, ירושלים ובית המקדש, הם הנותנים את השלמות המוחלטת ומאפשרים לישראל להגיע לשיא פסגתם. משה רבינו רצה לחיות ברוממות זו אותה לא השיג במדבר. אמנם, אמרו חכמים במדרש רבה (דברים, יא, ו):
"אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל הניח אותי כחיות השדה שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם. כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רַב לָךְ. אמר לפניו, רבונו של עולם ואם לאו, הניח אותי בעולם הזה כעוף זה שהוא פורח בכל ארבעת רוחות העולם ומלקט מזונו בכל יום ולעת ערב חוזר לקינו כך תהא נפשי כאחת מהן. אמר לו, רַב לָךְ".
ולכאורה קשה, מה תועלת תצמח למשה מזה שיהיה כחית השדה או כעוף הפורח והרי חיות השדה והעופות אינן חייבות במצות? אלא יש ללמוד מכאן שאין חיבת הארץ קשורה רק למצות, כדברי הריטב"א (ריש מסכת גיטין), שכתב. שגם אותו חלק של הארץ אשר לא נתקדש על ידי עולי בבל יש בו חביבות הארץ ולכך היה ר' אבהו מנשק חוף ימה של עכו אף על פי שלא כבשוהו עולי בבל ולא נתקדש להתחייב במצות התלויות בארץ. ואדרבה זוהי דבקות אלהית מיוחדת שהאדם רוצה להיות קרוב לדברים הקדושים גם אם אין קיום מצות מעשיות כרוך בכך. לכך ביקש משה רבינו שאם לא זכה לחיות כאחד מבני ישראל במעלה עליונה של הארץ, לפחות תינתן לו האפשרות להיות במחיצתם של הזוכים, וליהנות מזיו השכינה כבעל חי. וזהו שאמרו במדרש, כחית השדה או כעוף, שכן חית השדה מהלכת על האדמה וחיה בכל מקום אליו היא מגיעה, ואילו העוף פורח באויר וחוזר לקינו לעת ערב. בתחילה ביקש משה להיות כחיה הקשורה יותר לארץ ומשלא ניתן לו ביקש לפחות להיות כעוף שזיקתו לארץ קטנה יותר ובכל זאת יש לו קשר אליה. אמר לו הקדוש ברוך הוא, רב לך.
אימתי יבוא משה לארץ? לכשיתקיימו דברי הנביא ישעיהו (מ, ט), "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם". ציון היא עיר הבחירה, זו מרכז שלטון בית דוד מלך המשיח. ירושלים היא, הר יראה - ושלם, היא המקדש, מקום שאפר יצחק טמון, והקדוש ברוך הוא רואה שבניו דבקים בעבודתו. כאשר לשתי אלה תבוא הגאולה משה ואהרן עם דור דעה אנשי המדבר, יהיו עמנו, בבנין עולמים שאינו חרב מרוב קדושתו ועליונותו.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
