ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
תפילת ערבית מסתיימת, ציבור המתפללים, שצם והתאבל כל היום, ממהר להבדיל ולשבור את רעבונו. האנשים נוטלים דברי מאכל משולחן הכיבוד, שהכינו הגבאים, מתכוננים לברך את ברכת הלבנה. ביניהם נדחקים הילדים, שנהנים מדברי המתיקה.
דוד, ילד מיוחד עם לב ער ומרגיש, מושך לפתע בידו של אביו.
אבא, הוא שואל, לפני כמה חודשים היה גם כן צום של יממה, צום יום הכיפורים, בו זעקנו והתחננו לה'. גם אז הבדלנו במוצאי הצום ואכלנו. אבל אז הרגשתי תחושה של שמחה באוויר, תחושה של אמונה וסיפוק, שהנה התפללנו וצמנו ושמע ה' תפילתנו.
עכשיו אני לא מרגיש את התחושה הזו. יש אווירה עגומה. צמנו כל היום, התאבלנו, אבל מה עם הנחמה? היכן היא?
אתה צודק, אמר האב, לצערנו עדיין לא נבנה המקדש, ועוד לא התנחמנו. ובכל זאת, אני יגלה לך סוד שמעטים יודעים, ה' הקדים תרופה למכה, הוא 'בישל' לנו זמן לחוש את הנחמה ולהתחבר להקמת המקדש מיד אחרי תשעה באב...
מתי? מהו הזמן הזה?
הריטב"א (תענית כו:) מספר לנו שבעקבות דברי רבן שמעון בן גמליאל במשנה, ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים", "נהגו לעשות סעודה בשבת שלאחר ט' באב".
ר"י אבן שועיב, תלמיד הרשב"א, בדרשותיו לפרשת ואתחנן מרחיב יותר וכותב: "ולכן נהגו לעשות השבת הזה אחר ט' באב ביום טוב והיא מצוה גדולה שהוא יום נחמה. ואף על פי שאינו יום טוב ממש, עשו אותו יום מקודש לכבוד השבת ביום ט"ו, ולפעמים הוא [חמשה עשר ממש] כמו עתה בזו השנה, וכל השמח בו זוכה בנחמת בנין בית המקדש, כמו שנאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ודרשינן ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".
גם השנה אנו זוכים שט"ו באב יצא ממש בשבת נחמו, אם כן ננסה לרדת לשורשיו של יום ט"ו באב, ולהבין כיצד הוא קשור לנחמת המקדש.
ר"י אבן שועיב ציטט את המשנה המפורסמת, שמביאה כמקור לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים" את הדרשה "צאנה וראנה... ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש".
ובאמת יש לתמוה על המשנה – מה הקשר בין ט"ו באב ויום הכיפורים למתן תורה ובניין בית המקדש? כיצד הפסוק והדרשה מהווים מקור למשנה?
באמת המפרשים הרגישו בקושיא. כבר רש"י ביאר שיום מתן תורה אין הכוונה לחג השבועות, אלא ליום הכיפורים שבו ניתנו לוחות שניים לישראל. כהמשך לכך, מבאר הברטנורא שגם בניין בית המקדש הכוונה ליום הכיפורים, כי חגיגות הקמת בית המקדש הראשון היו גם ביום הכיפורים.
דברי הברטנורא קצת דחוקים, שהרי חגיגות הקמת המקדש הראשון היו במשך ארבעה עשר יום, ויום הכיפורים הוא רק אחד מהם. ובאמת המהרש"א והחת"ם סופר חולקים ומסבירים שט"ו באב הוא היום שמציין את בניין בית המקדש.
וכאן יש לבאר – מה הקשר בין ט"ו באב לחנוכת המקדש?
הגמרא מביאה כמה טעמים לעניינו של ט"ו באב, והקדום שבהם שזה יום שכלו בו מתי מדבר מלמות, וידעו שכולם נכנסים לארץ. ובאחת הקינות לתשעה באב מבואר שכיוון שביום זה ידעו שנכנסים לארץ, לכן בימים שהמקדש היה קיים היו מודים בט"ו באב על הכניסה לארץ והקמת המקדש, נמצא שזה יום ההודעה על הקמת המקדש.
לפי זה מבוארים עוד עניינים במשנה. בתנ"ך אנו מוצאים שט"ו באב מכונה "חג לה' בשילה", ובמשנה כתוב שבהם "בנות ירושלים" ולא נאמר 'בנות ישראל', משמע שאת החג חגגו רק בעיר שבה היה בית המקדש, בתחילה – משכן שילה, ובהמשך כשהוקם המקדש בירושלים חגגו שם.
בנוסף – נאמר במשנה "לא היו ימים טובים לישראל", אלו הימים של עם ישראל. כלומר – יש לנו את חגי התורה, שהם החגים של ה', "אתערותא דלעילא". אבל ביום כיפור יש בחינה, שקיבלנו אותו בעקבות שחטאנו בחטא העגל ושבנו בתשובה, וה' מחל לו. נמצא, שיום כיפור הוא כביכול כתוצאה מהמעשים שלנו, "אתערותא דלתתא". גם ט"ו באב הוא למעשה החג הראשון שתקנו ישראל, שאינו מדאורייתא, ולכן אלו "ימים טובים לישראל".
זו גם הסיבה, שהבנות יוצאות ומחוללות. שהרי הקשר בין ישראל ובין ה' משול לקשר בין זכר לנקבה, וישראל נמשלים לאישה, לכן ביום זה בחינת הנשים עולה יותר.
נמצא שהקדים ה' תרופה למכה, ואת החג על הקמת המקדש 'בישל' לנו עוד לפני חורבנו, וממנו נשאב נחמה באבלינו. ויהי רצון שנזכה לחוג מחדש את חג הקמת המקדש במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
