ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
תפילת ערבית מסתיימת, ציבור המתפללים, שצם והתאבל כל היום, ממהר להבדיל ולשבור את רעבונו. האנשים נוטלים דברי מאכל משולחן הכיבוד, שהכינו הגבאים, מתכוננים לברך את ברכת הלבנה. ביניהם נדחקים הילדים, שנהנים מדברי המתיקה.
דוד, ילד מיוחד עם לב ער ומרגיש, מושך לפתע בידו של אביו.
אבא, הוא שואל, לפני כמה חודשים היה גם כן צום של יממה, צום יום הכיפורים, בו זעקנו והתחננו לה'. גם אז הבדלנו במוצאי הצום ואכלנו. אבל אז הרגשתי תחושה של שמחה באוויר, תחושה של אמונה וסיפוק, שהנה התפללנו וצמנו ושמע ה' תפילתנו.
עכשיו אני לא מרגיש את התחושה הזו. יש אווירה עגומה. צמנו כל היום, התאבלנו, אבל מה עם הנחמה? היכן היא?
אתה צודק, אמר האב, לצערנו עדיין לא נבנה המקדש, ועוד לא התנחמנו. ובכל זאת, אני יגלה לך סוד שמעטים יודעים, ה' הקדים תרופה למכה, הוא 'בישל' לנו זמן לחוש את הנחמה ולהתחבר להקמת המקדש מיד אחרי תשעה באב...
מתי? מהו הזמן הזה?
הריטב"א (תענית כו:) מספר לנו שבעקבות דברי רבן שמעון בן גמליאל במשנה, ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים", "נהגו לעשות סעודה בשבת שלאחר ט' באב".
ר"י אבן שועיב, תלמיד הרשב"א, בדרשותיו לפרשת ואתחנן מרחיב יותר וכותב: "ולכן נהגו לעשות השבת הזה אחר ט' באב ביום טוב והיא מצוה גדולה שהוא יום נחמה. ואף על פי שאינו יום טוב ממש, עשו אותו יום מקודש לכבוד השבת ביום ט"ו, ולפעמים הוא [חמשה עשר ממש] כמו עתה בזו השנה, וכל השמח בו זוכה בנחמת בנין בית המקדש, כמו שנאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ודרשינן ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".
גם השנה אנו זוכים שט"ו באב יצא ממש בשבת נחמו, אם כן ננסה לרדת לשורשיו של יום ט"ו באב, ולהבין כיצד הוא קשור לנחמת המקדש.
ר"י אבן שועיב ציטט את המשנה המפורסמת, שמביאה כמקור לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים" את הדרשה "צאנה וראנה... ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש".
ובאמת יש לתמוה על המשנה – מה הקשר בין ט"ו באב ויום הכיפורים למתן תורה ובניין בית המקדש? כיצד הפסוק והדרשה מהווים מקור למשנה?
באמת המפרשים הרגישו בקושיא. כבר רש"י ביאר שיום מתן תורה אין הכוונה לחג השבועות, אלא ליום הכיפורים שבו ניתנו לוחות שניים לישראל. כהמשך לכך, מבאר הברטנורא שגם בניין בית המקדש הכוונה ליום הכיפורים, כי חגיגות הקמת בית המקדש הראשון היו גם ביום הכיפורים.
דברי הברטנורא קצת דחוקים, שהרי חגיגות הקמת המקדש הראשון היו במשך ארבעה עשר יום, ויום הכיפורים הוא רק אחד מהם. ובאמת המהרש"א והחת"ם סופר חולקים ומסבירים שט"ו באב הוא היום שמציין את בניין בית המקדש.
וכאן יש לבאר – מה הקשר בין ט"ו באב לחנוכת המקדש?
הגמרא מביאה כמה טעמים לעניינו של ט"ו באב, והקדום שבהם שזה יום שכלו בו מתי מדבר מלמות, וידעו שכולם נכנסים לארץ. ובאחת הקינות לתשעה באב מבואר שכיוון שביום זה ידעו שנכנסים לארץ, לכן בימים שהמקדש היה קיים היו מודים בט"ו באב על הכניסה לארץ והקמת המקדש, נמצא שזה יום ההודעה על הקמת המקדש.
לפי זה מבוארים עוד עניינים במשנה. בתנ"ך אנו מוצאים שט"ו באב מכונה "חג לה' בשילה", ובמשנה כתוב שבהם "בנות ירושלים" ולא נאמר 'בנות ישראל', משמע שאת החג חגגו רק בעיר שבה היה בית המקדש, בתחילה – משכן שילה, ובהמשך כשהוקם המקדש בירושלים חגגו שם.
בנוסף – נאמר במשנה "לא היו ימים טובים לישראל", אלו הימים של עם ישראל. כלומר – יש לנו את חגי התורה, שהם החגים של ה', "אתערותא דלעילא". אבל ביום כיפור יש בחינה, שקיבלנו אותו בעקבות שחטאנו בחטא העגל ושבנו בתשובה, וה' מחל לו. נמצא, שיום כיפור הוא כביכול כתוצאה מהמעשים שלנו, "אתערותא דלתתא". גם ט"ו באב הוא למעשה החג הראשון שתקנו ישראל, שאינו מדאורייתא, ולכן אלו "ימים טובים לישראל".
זו גם הסיבה, שהבנות יוצאות ומחוללות. שהרי הקשר בין ישראל ובין ה' משול לקשר בין זכר לנקבה, וישראל נמשלים לאישה, לכן ביום זה בחינת הנשים עולה יותר.
נמצא שהקדים ה' תרופה למכה, ואת החג על הקמת המקדש 'בישל' לנו עוד לפני חורבנו, וממנו נשאב נחמה באבלינו. ויהי רצון שנזכה לחוג מחדש את חג הקמת המקדש במהרה בימינו אמן!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך יוצרים את השבת ?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה באנו לעולם הזה?
אי אפשר לבד!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
