ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
תפילת ערבית מסתיימת, ציבור המתפללים, שצם והתאבל כל היום, ממהר להבדיל ולשבור את רעבונו. האנשים נוטלים דברי מאכל משולחן הכיבוד, שהכינו הגבאים, מתכוננים לברך את ברכת הלבנה. ביניהם נדחקים הילדים, שנהנים מדברי המתיקה.
דוד, ילד מיוחד עם לב ער ומרגיש, מושך לפתע בידו של אביו.
אבא, הוא שואל, לפני כמה חודשים היה גם כן צום של יממה, צום יום הכיפורים, בו זעקנו והתחננו לה'. גם אז הבדלנו במוצאי הצום ואכלנו. אבל אז הרגשתי תחושה של שמחה באוויר, תחושה של אמונה וסיפוק, שהנה התפללנו וצמנו ושמע ה' תפילתנו.
עכשיו אני לא מרגיש את התחושה הזו. יש אווירה עגומה. צמנו כל היום, התאבלנו, אבל מה עם הנחמה? היכן היא?
אתה צודק, אמר האב, לצערנו עדיין לא נבנה המקדש, ועוד לא התנחמנו. ובכל זאת, אני יגלה לך סוד שמעטים יודעים, ה' הקדים תרופה למכה, הוא 'בישל' לנו זמן לחוש את הנחמה ולהתחבר להקמת המקדש מיד אחרי תשעה באב...
מתי? מהו הזמן הזה?
הריטב"א (תענית כו:) מספר לנו שבעקבות דברי רבן שמעון בן גמליאל במשנה, ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים", "נהגו לעשות סעודה בשבת שלאחר ט' באב".
ר"י אבן שועיב, תלמיד הרשב"א, בדרשותיו לפרשת ואתחנן מרחיב יותר וכותב: "ולכן נהגו לעשות השבת הזה אחר ט' באב ביום טוב והיא מצוה גדולה שהוא יום נחמה. ואף על פי שאינו יום טוב ממש, עשו אותו יום מקודש לכבוד השבת ביום ט"ו, ולפעמים הוא [חמשה עשר ממש] כמו עתה בזו השנה, וכל השמח בו זוכה בנחמת בנין בית המקדש, כמו שנאמר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ודרשינן ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו".
גם השנה אנו זוכים שט"ו באב יצא ממש בשבת נחמו, אם כן ננסה לרדת לשורשיו של יום ט"ו באב, ולהבין כיצד הוא קשור לנחמת המקדש.
ר"י אבן שועיב ציטט את המשנה המפורסמת, שמביאה כמקור לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכיפורים" את הדרשה "צאנה וראנה... ביום חתונתו זה מתן תורה, וביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש".
ובאמת יש לתמוה על המשנה – מה הקשר בין ט"ו באב ויום הכיפורים למתן תורה ובניין בית המקדש? כיצד הפסוק והדרשה מהווים מקור למשנה?
באמת המפרשים הרגישו בקושיא. כבר רש"י ביאר שיום מתן תורה אין הכוונה לחג השבועות, אלא ליום הכיפורים שבו ניתנו לוחות שניים לישראל. כהמשך לכך, מבאר הברטנורא שגם בניין בית המקדש הכוונה ליום הכיפורים, כי חגיגות הקמת בית המקדש הראשון היו גם ביום הכיפורים.
דברי הברטנורא קצת דחוקים, שהרי חגיגות הקמת המקדש הראשון היו במשך ארבעה עשר יום, ויום הכיפורים הוא רק אחד מהם. ובאמת המהרש"א והחת"ם סופר חולקים ומסבירים שט"ו באב הוא היום שמציין את בניין בית המקדש.
וכאן יש לבאר – מה הקשר בין ט"ו באב לחנוכת המקדש?
הגמרא מביאה כמה טעמים לעניינו של ט"ו באב, והקדום שבהם שזה יום שכלו בו מתי מדבר מלמות, וידעו שכולם נכנסים לארץ. ובאחת הקינות לתשעה באב מבואר שכיוון שביום זה ידעו שנכנסים לארץ, לכן בימים שהמקדש היה קיים היו מודים בט"ו באב על הכניסה לארץ והקמת המקדש, נמצא שזה יום ההודעה על הקמת המקדש.
לפי זה מבוארים עוד עניינים במשנה. בתנ"ך אנו מוצאים שט"ו באב מכונה "חג לה' בשילה", ובמשנה כתוב שבהם "בנות ירושלים" ולא נאמר 'בנות ישראל', משמע שאת החג חגגו רק בעיר שבה היה בית המקדש, בתחילה – משכן שילה, ובהמשך כשהוקם המקדש בירושלים חגגו שם.
בנוסף – נאמר במשנה "לא היו ימים טובים לישראל", אלו הימים של עם ישראל. כלומר – יש לנו את חגי התורה, שהם החגים של ה', "אתערותא דלעילא". אבל ביום כיפור יש בחינה, שקיבלנו אותו בעקבות שחטאנו בחטא העגל ושבנו בתשובה, וה' מחל לו. נמצא, שיום כיפור הוא כביכול כתוצאה מהמעשים שלנו, "אתערותא דלתתא". גם ט"ו באב הוא למעשה החג הראשון שתקנו ישראל, שאינו מדאורייתא, ולכן אלו "ימים טובים לישראל".
זו גם הסיבה, שהבנות יוצאות ומחוללות. שהרי הקשר בין ישראל ובין ה' משול לקשר בין זכר לנקבה, וישראל נמשלים לאישה, לכן ביום זה בחינת הנשים עולה יותר.
נמצא שהקדים ה' תרופה למכה, ואת החג על הקמת המקדש 'בישל' לנו עוד לפני חורבנו, וממנו נשאב נחמה באבלינו. ויהי רצון שנזכה לחוג מחדש את חג הקמת המקדש במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















