ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
שחיטה בכלי תלוש/מחובר
א. המשנה - השוחט במגל יד, בצור ובקנה – שחיטתו כשרה .
למה רק בדיעבד?
A. במגל יד – שמא ישחט בצד המשונן.
B. בצור ובקנה – מדובר במחובר .
שבזה – ( א ) רב כהנא: רבי – פסול, ר' חייא – מכשיר.
המקור בפסוקים
רבי – ויקח את המאכלת – תלוש.
ר' חייא (לרב) – המקור לא טוב, כי אולי אברהם דאג למאכלת משום זריזותו למצווה.
ב. מי סובר שזה בדיעבד:
a. ר' חייא – בדיעבד (="מכשיר")
[מקשים מברייתא (ב) – שמתירה לכתחילה ? כמי היא?
אלא – באמת ר' חייא מכשיר לכתחילה (ורק נחלקו בדברי רב כהנא בדיעבד – להודיעך כוחו דרבי)].
b. רבי סובר בדיעבד ,
[ויש לחלק – מחובר מעיקרו – פסול, תלוש שחיברו – דיעבד (משנתנו).
המקור לחלוקה – ברייתא (ג) שמחלקת בין סכין שחיברה לקרקע/מוכני – שכשירה בדיעבד, לבין עץ או אבן בולטים – שפסולה].
(ומה ר' חייא סובר במחובר מעיקרו? בתוס' – מתיר לכתחילה)
ג. תלוש ולבסוף חיברו - בתחומים נוספים ובשחיטה
רבא –
1. בע"ז – נחשב תלוש (לכן משתחווה לביתו – אסרו, למרות שמשתחווה להר – לא אסרו).
2. בזרעים – מחלוקת תנאים -
[כדי להכשיר מאכל לקבל טומאה צריך רצון בנפילת המים – או – על האוכל, או – על דבר אחר תלוש ומשם הגיע לאוכל. אם אותו דבר תלוש ולבסוף חובר – תלוי האם נחשב כמחובר או לא.]
אם רצה בנפילת מים על כותל שמחובר לקרקע -
יש בזה סתירה במשנה (מכשירין ד), כששם קערה על הכותל -
ברישא – רוצה שהמים יכנסו לקערה (להדיחה) – מכשיר, משמע שלכותל עצמו – לא .
בסיפא – משתמש בקערה כדי שלא יגיעו לכותל - לא מכשיר, משמע שאם רוצה לכותל – כן מכשיר.
אלא –
ר' אלעזר (ורבא) - זאת מחלוקת תנאים .
רב פפא – בכותל בניין – כן, בכותל מערה – לא.
3. בשחיטה
ת"ש – הברייתא לגבי מוכני (ג) (א,B, b, סוף טו:) –
a. מהסיפא – אם אבן יוצאת מעצמה – שוחט.
כרגע מבינים שזה תלוש שחיברו – וכשר.
דחייה – זה מחובר מעיקרו (כותל מערה), כמו קנה שיוצא מהקרקע. b . מהאמצע - נעץ סכין בכותל ושחט – כשר.
דחייה – שלא מבטלו בכותל (מתכוון לקחתו).
c . מהרישא – במחובר לקרקע – כשירה.
דחייה – אולי רק מתייחס למקרה כמו סכין שלא מבטלו.
ד. בסכין מחוברת - סכין למטה ובהמה למעלה
סתירה -
לעיל בברייתא ( ב ) (טו: - א,B,a) – מותר ,
רב ענן-שמואל – אסור .
תשובות , הברייתא -
1. רב זביד - התכוונה רק למקרה של תלוש.
2. רב פפא - בעוף מותר בכ"מ.
ה. שחיטה במוכני (סכין על גלגל) -
קשה – מקודם (ג) – כשירה, ואילו בברייתא אחרת (ד) – פסולה.
תשובה – הפסול הוא כשאינו בא מכוח האדם (משנה לא.), ולכן:
1. אם מסתובב מכוח האדם – כשירה, מכוח המים – פסולה.
2. בשניהם מכוח המים. אלא ש: כוח ראשון (שהאדם פתח פתח) – כשירה, כוח שני – פסולה.
(וכן מצינו ברוצח שפתח מים על חברו והטביעו – שחייב רק במים שבאו מכוח ראשון).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
