ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
פגימות בסכין ובדיקת הסכין
חלק א – סכין פגומה
א. סוג וכמות הפגימות (לפי רשב"א 2)-
פגימה אחת -
אוגרת (שני עוקצים) – פסולה,
מסכסכת (עוקץ אחד) – כשירה .
למה? הרי העוקץ האחד קורע (כשפוגעים בכיוון העוקץ).
תשובה – העוקץ בצד קצה הסכין והוליך (כלומר לא הלך נגד העוקץ).
[ושוב: 1. רבא – אוגרת פסולה, מסכסכת – כשרה בדיעבד. 2. רב אשי במסכסכת– הוליך והביא – פסולה, רק כיוון אחד – כשרה].
כמה פגימות –
גם במסכסכת – פסולה (שמא החזיר קצת אחורה).
(יז: כמעט אמצע)
ב. חיוב בדיקת הסכין
עצם הבדיקה – סברא (שהרי אם יש פגימה – מטריף).
מניין שצריך גם חכם – רי"ח – מפני כבודו , רב חסדא – "ושחטתם בזה ואכלתם" – רק אסמכתא.
(יז: שליש תחתון)
ג. איך בודקים
A. במה בודקים?
1. שיטות בראייה:
מערבא – שמש (וצל), נהרדעא – מים .
2. שיטות בהרגשה שלא בבשר/ציפורן:
רב ששת – לשון , רב אחא ב"י – שערה ,
3. שיטות בבשר/ציפורן – שהרי זה דומה לקנה וושט
אצבע – סורא,
אצבע + ציפורן - רב פפא, אמרו בשם רב אשי , וכן מסופר שרב אחא בריה דרבא בדק 3 ורב אשי אמר "יישר" ושכן אמר רב כהנא.
B. מכמה כיוונים?
שלושה – רב פפא, אמרו בשם רב אשי בשם רבא (ושלל או ששלל שזה מרב אשי), וכן מסופר שרב אחא בריה דרבא בדק 3 ורב אשי אמר "יישר" ושכן אמר רב כהנא.
רק בחוד – רב יימר, שהרי החיתוך "מרווח רווח" (ח.)].
ד. שיעור הפגימה
חגירת ציפורן - רב חסדא (לגבי הפגימות הבאות – עצם בפסח, מום בבכור ובנקבת קודשים, סכין, ומזבח (באבנים, אך בסיד פוגם רק בטפח או כזית)).
[מה היחס בין שיעור ציפורן לבין הבדיקות ב-A? י"א – מחלוקת, י"א – בA זה חומרא].
ה. שוחט שלא בדק אצל חכם (יח. 4+)
| רב הונא ורבא | רבינא |
אם נמצאת סכינו יפה | רק מנדים | גם מפטרים אותו פוסלים שחיטתו למפרע |
אם לא יפה | גם מפטרים אותו פוסלים שחיטתו למפרע | גם מטנפים הבשר בצואה (שלא ימכור לגויים) |
סיפור.
חלק ב – שיניים, ציפורן ומגל קציר (יח. אמצע)
א. שיניים וציפורן –
| שיניים | ציפורן |
|
במשנה – פסולה | שתיים (החריץ ביניהם כמו פגימה) | מחוברת | כרבי – שאין שוחטים במחובר (דף טז). וכן בשיניים (תוס'). |
רבה בר הונא – כשירה | אחת (כמו סכין קצרה) | תלושה |
|
ב. מגל קציר
(כל העוקצים בצד של הידית, ולכן אם הוליך – העוקץ לא קורע).
A. במשנה הקודמת – פוסלת (חונקת),
במשנה זו – אם עושה רק הולכה – ב"ה – מכשירים, ב"ש = פוסלים (גזירה). ואם החליק השיניים מותר לכתחילה.
B. הקולא של ב"ה -
רי"ח – אסורה באכילה (שמא הזיז אחורה) אך אינה מטמאת (לא מרבים בטומאה).
רב אשי – גם מותרת באכילה (גם אם הזיז אחורה, הפגימות נמוכות ולכן אולי לא קרעו, ולא גזרו (ספ"ס)).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
