ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חשוב לחלק בין שני דברים - 1. מיקום השחיטה. 2. רוב סימן והגרמה. בסוגיא עצמה הנושאים מעורבים זב"ז.
חלק א - מיקום השחיטה
(משנה, יח: 3+, יח: 11-)
נדבר על חמישה מיקומים שונים (מימין לשמאל) – עד איפה אפשר לשחוט?
ריאה | טבעות סחוס | הטבעת הגדולה | בין הטבעת לכובע | בכובע עצמו | ||
|
|
|
| תחילת הכובע (לפני החיטי) | עד השיפוע / נוגע בחיטי | מהשיפוע |
| (ודאי כשר)[1] | משנתנו – ת"ק ורי"ס בר"י | ר' חנינא בן אנטיגנוס (יח: 3+) |
| ||
|
|
|
| רב פפי-רבא: פגע בחיטי טריפה. | ר"ל | |
| פגע ולא נגע - טריפה | פגע ונגע - טריפה | ||||
|
|
| רב פפי 2 | רב פפי 1ס
|
|
|
|
|
|
| מר בר רב אשי – פגע בחיטי – כשירה, שייר בחיטי – טריפה. | רב פפא-רבא:[2] שייר בחיטי כשירה. |
|
|
|
|
|
| הלכתא – שיפוי כובע ולמטה, וכן ריב"ל (יט. 10+, ומדגיש שר"ח מקל יותר מרי"ס ולא רק יותר מרבנן). והלכה כמותו. |
|
חלק ב - הגרמה ורוב בשחיטה
(תחילת הסוגיא – מהמשנה עד יח: רבע תחתון, יט. שליש עליון עד יט: במשנה)
א. המשנה ודעת רב ושמואל
שחט רוב במקום (טבעת גדולה) ומיעוט שלא במקום -
ת"ק – טריפה (אין רוב) (רש"י – אין רוב כלל, ראשונים – אם יחתוך רוב ויפרוש יש רוב).
רי"ס בר"י – כשירה.
ב. מה קובע – סיום הרוב, כל הרוב, סה"כ רוב?
| 2/3 בפנים, 1/3 בחוץ | 1/3 בחוץ, 2/3 בפנים | 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ | 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים | סברות | ראיות ותגובות | ראיות ותגובות |
רב הונא-רב אסי - | המחלוקת: | טריפה לכולם, | (ברור שטריפה) | כל הרוב הראשון קובע (יציאת החיות), והיה בחוץ |
| דחיית ראית רב חסדא – אולי זה כרי"ס? | |
רב חסדא | לפי כולם כשרה (יש רוב) | מחלוקת: רבנן – טריפה, | רבנן – כל הרוב הראשון קובע,
| תגובה לרי"ס - שם החצי הראשון במקום, כאן מחוץ למקום. | ראיה – שהרי במשנה (כז.) – "רובו של אחד כמוהו". (לרש"י – הראיה מעצם הרוב, לראשונים אחרים – לפי כולם יש רוב כשפורש, וכאן הראיה מ"כמוהו" שנחשב חתוך, וממילא חיתוך המיעוט חוץ למקום לא ישפיע). | ||
רי"ס - כשירה |
|
| רי"ס – נקודת סיום הרוב קובעת (והיתה בפנים). | כמו בחצי קנה פגום – לא חייב לשחוט כל הרוב, מה שקובע זה סיום הרוב | |||
| |||||||
שלב ב – בדעת רי"ס בר"י בהנחה שמכשיר בשליש ראשון בחוץ (יט. 7-) | |||||||
|
| רב הונא - רב | כשירה | טריפה |
| מה שקובע זה סיום הרוב |
|
| רב יהודה-רב | (לפי הסברא – טריפה) | כשירה |
|
סה"כ יש רוב | על בפנים-בחוץ-בפנים: א. רב נחמן רצה להוכיח מר"א בר מניומי שהכשיר שוחט במסרק (זיגזג), אך דחתה הגמרא ששם הכל בפנים (והחידוש שאין בעיה שאינה "מפורעת" (גלויה)). | |
(יט: 12+)
ג. נספחים
A. שוחט בצירוף נקב/גוי (במקום הכשר לשחיטה) (יט: 12+)
a. שליש גוי/קוץ-שליש יהודי – כשר, כי היהודי סיים את רוב השחיטה.
b. שליש יהודי - שליש גוי/קוץ – (שליש יהודי) –
גוי - פסול, כי הגוי השלים את הרוב.
קוץ - רב יהודה פסל – כמו בגוי,
אך רי"ח ורבא הכשירו – כיוון שהחתך של הקוץ היה שם לפני השחיטה, זה לא משנה איפה החתך – עדיין נחשב שיהודי השלים.
B. שאר טבעות (תחילת הגמרא יח.)
פוסקים כרי"ס בר"י אך מגבילים: בשאר הטבעות לא (ואילו ר"נ במחוזא הקל גם בשאר).
[רש"י – אינן מקום שחיטה (="הגרמה"), ראשונים – לא תמיד מספיק רוב הטבעת אלא רוב הקנה].
מקשים - מברייתא שלרי"ס בר"י גם בשאר הטבעות, ועונים – רב ושמואל פוסקים כמותו בהגרמה ורק חלקו עליו בשאר הטבעות.
[סיפור על זה – ר' זירא עלה מבבל והקל בניגוד לרב ושמואל.
a. שאלו עליו שתי שאלות:
1. איך פסקת נגדם? תשובה – הם לא אמרו זאת אלא זה רב יוסף בשמם, והוא לא אמין. (הגיב רב יוסף: זה בשם רב יהודה שמאוד מדייק בשם בעל השמועה).
2. הרי סוף סוף כך נהגו בבבל, ויש להחמיר כמנהג המקום משם יצא? תשובות: 1. אביי – מבבל לא"י – נוהג כא"י. 2. רב אשי – כשאין דעתו לחזור נוהג כמקומו העכשווי.
b. ושאלה על המקשים עליו – הרי במחוזא (ר"נ) גם הקלו? תשובה – במקומם של רב ושמואל החמירו (נהרא נהרא ופשטיה)].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













