ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חשוב לחלק בין שני דברים - 1. מיקום השחיטה. 2. רוב סימן והגרמה. בסוגיא עצמה הנושאים מעורבים זב"ז.
חלק א - מיקום השחיטה
(משנה, יח: 3+, יח: 11-)
נדבר על חמישה מיקומים שונים (מימין לשמאל) – עד איפה אפשר לשחוט?
ריאה | טבעות סחוס | הטבעת הגדולה | בין הטבעת לכובע | בכובע עצמו | ||
|
|
|
| תחילת הכובע (לפני החיטי) | עד השיפוע / נוגע בחיטי | מהשיפוע |
| (ודאי כשר)[1] | משנתנו – ת"ק ורי"ס בר"י | ר' חנינא בן אנטיגנוס (יח: 3+) |
| ||
|
|
|
| רב פפי-רבא: פגע בחיטי טריפה. | ר"ל | |
| פגע ולא נגע - טריפה | פגע ונגע - טריפה | ||||
|
|
| רב פפי 2 | רב פפי 1ס
|
|
|
|
|
|
| מר בר רב אשי – פגע בחיטי – כשירה, שייר בחיטי – טריפה. | רב פפא-רבא:[2] שייר בחיטי כשירה. |
|
|
|
|
|
| הלכתא – שיפוי כובע ולמטה, וכן ריב"ל (יט. 10+, ומדגיש שר"ח מקל יותר מרי"ס ולא רק יותר מרבנן). והלכה כמותו. |
|
חלק ב - הגרמה ורוב בשחיטה
(תחילת הסוגיא – מהמשנה עד יח: רבע תחתון, יט. שליש עליון עד יט: במשנה)
א. המשנה ודעת רב ושמואל
שחט רוב במקום (טבעת גדולה) ומיעוט שלא במקום -
ת"ק – טריפה (אין רוב) (רש"י – אין רוב כלל, ראשונים – אם יחתוך רוב ויפרוש יש רוב).
רי"ס בר"י – כשירה.
ב. מה קובע – סיום הרוב, כל הרוב, סה"כ רוב?
| 2/3 בפנים, 1/3 בחוץ | 1/3 בחוץ, 2/3 בפנים | 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ | 1/3 בפנים, 1/3 בחוץ, 1/3 בפנים | סברות | ראיות ותגובות | ראיות ותגובות |
רב הונא-רב אסי - | המחלוקת: | טריפה לכולם, | (ברור שטריפה) | כל הרוב הראשון קובע (יציאת החיות), והיה בחוץ |
| דחיית ראית רב חסדא – אולי זה כרי"ס? | |
רב חסדא | לפי כולם כשרה (יש רוב) | מחלוקת: רבנן – טריפה, | רבנן – כל הרוב הראשון קובע,
| תגובה לרי"ס - שם החצי הראשון במקום, כאן מחוץ למקום. | ראיה – שהרי במשנה (כז.) – "רובו של אחד כמוהו". (לרש"י – הראיה מעצם הרוב, לראשונים אחרים – לפי כולם יש רוב כשפורש, וכאן הראיה מ"כמוהו" שנחשב חתוך, וממילא חיתוך המיעוט חוץ למקום לא ישפיע). | ||
רי"ס - כשירה |
|
| רי"ס – נקודת סיום הרוב קובעת (והיתה בפנים). | כמו בחצי קנה פגום – לא חייב לשחוט כל הרוב, מה שקובע זה סיום הרוב | |||
| |||||||
שלב ב – בדעת רי"ס בר"י בהנחה שמכשיר בשליש ראשון בחוץ (יט. 7-) | |||||||
|
| רב הונא - רב | כשירה | טריפה |
| מה שקובע זה סיום הרוב |
|
| רב יהודה-רב | (לפי הסברא – טריפה) | כשירה |
|
סה"כ יש רוב | על בפנים-בחוץ-בפנים: א. רב נחמן רצה להוכיח מר"א בר מניומי שהכשיר שוחט במסרק (זיגזג), אך דחתה הגמרא ששם הכל בפנים (והחידוש שאין בעיה שאינה "מפורעת" (גלויה)). | |
(יט: 12+)
ג. נספחים
A. שוחט בצירוף נקב/גוי (במקום הכשר לשחיטה) (יט: 12+)
a. שליש גוי/קוץ-שליש יהודי – כשר, כי היהודי סיים את רוב השחיטה.
b. שליש יהודי - שליש גוי/קוץ – (שליש יהודי) –
גוי - פסול, כי הגוי השלים את הרוב.
קוץ - רב יהודה פסל – כמו בגוי,
אך רי"ח ורבא הכשירו – כיוון שהחתך של הקוץ היה שם לפני השחיטה, זה לא משנה איפה החתך – עדיין נחשב שיהודי השלים.
B. שאר טבעות (תחילת הגמרא יח.)
פוסקים כרי"ס בר"י אך מגבילים: בשאר הטבעות לא (ואילו ר"נ במחוזא הקל גם בשאר).
[רש"י – אינן מקום שחיטה (="הגרמה"), ראשונים – לא תמיד מספיק רוב הטבעת אלא רוב הקנה].
מקשים - מברייתא שלרי"ס בר"י גם בשאר הטבעות, ועונים – רב ושמואל פוסקים כמותו בהגרמה ורק חלקו עליו בשאר הטבעות.
[סיפור על זה – ר' זירא עלה מבבל והקל בניגוד לרב ושמואל.
a. שאלו עליו שתי שאלות:
1. איך פסקת נגדם? תשובה – הם לא אמרו זאת אלא זה רב יוסף בשמם, והוא לא אמין. (הגיב רב יוסף: זה בשם רב יהודה שמאוד מדייק בשם בעל השמועה).
2. הרי סוף סוף כך נהגו בבבל, ויש להחמיר כמנהג המקום משם יצא? תשובות: 1. אביי – מבבל לא"י – נוהג כא"י. 2. רב אשי – כשאין דעתו לחזור נוהג כמקומו העכשווי.
b. ושאלה על המקשים עליו – הרי במחוזא (ר"נ) גם הקלו? תשובה – במקומם של רב ושמואל החמירו (נהרא נהרא ופשטיה)].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תיקון ימי השובבי"ם
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
