ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כג: במשנה – כד: במשנה)
[עוד דוגמאות ל"כשר ב-A פסול בB" ולהפך. יש מבנה קבוע בגמרא – שהיה הו"א לעשות קל וחומר מאחד לשני, ולכן יש לימוד שפסול].
א. משנה - פרה בשחיטה ועגלה בעריפה
מקור:
פשט: דברים כא – "וערפו שם את העגלה בנחל", במדבר יט – "ושחט אותה לפניו".
מניין שגם מעכב? (שהרי לכאורה ניתן לעשות קל וחומר מאחד לשני להכשיר)
בפרה:
1. זאת חוקת התורה – דווקא בשחיטה כפי שכתוב בה.
דחייה – לגבי קידוש השעירים ביו"כ בקריאת שם בלי גורל (בק"ו משאר הקרבנות) לא הסתפקו ב"והיתה זאת לכם לחוקת עולם" אלא הצריכו לימוד ("ועשהו חטאת").
2. "העגלה הערופה בנחל" (מיותר) – רק זאת ערופה.
בעגלה:
"וערפו שם את העגלה" (מיותר, מהרש"ל) - דווקא בעריפה ולא בשחיטה.
ב. משנה - כהנים במומים ולויים בשנים
A. מקור
פשט – כהנים (ויקרא כא,יז) – "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום, לא יקרב להקריב לחם אלוקיו". לויים - (במדבר ד) – מפקד הלויים היה מ30 עד 50, למשל "מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה, כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא" (פסוק מז).
מניין שמעכב (שלכאורה ניתן לעשות קל וחומר מזה לזה) -
"זאת אשר ללויים, מבן חמש ועשרים..." (במדבר ח, כד), כל ההקדמה מיותר ובאה ללמד:
בלויים – "זאת אשר ללויים..." – ולא מומים.
בכהנים – "זאת אשר ללויים..." – דווקא ללויים ולא לכהנים.
B. עוד על הלויים
a. הגבלת הגיל בלויים – דווקא לעבודת הפירוק, ולא בבית עולמים.
מקור:
ברייתא א – "עבודת עבודה ועבודת משא" – רק כשיש גם עבודת משא.
ברייתא ב (כד. 6-) – (רש"י) – "ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים" – כולם כאחד, גם זקנים.
הגבלה במקדש -
(ברייתא ב) מהמשך הפסוק "להשמיע קול אחד" – נפסלים בקול (רמב"ם – רק לשירה, לא לנעילת שערים).
b. גיל המינימום בלויים
בהרבה פסוקים – שלושים, ואילו ב"זאת אשר ללויים מבן חמש ועשרים שנה...".
מפשרת הברייתא – לומד מ25, עובד מ30.
[אגב, תלמיד שלא רואה ברכה בלימודו, מתי יתייאש:
ת"ק – 5 שנים (מהלויים), רי"ס – 3 (מלימוד הכשדית לדניאל וחבריו). (במה נחלקו – מאיפה ללמוד את שאר הלימודים, מהמשכן (קשה מהרגיל) או מכשדית (קל מהרגיל)?].
(כד. 6-)
C. עוד על גיל הכהנים
a. ברייתא ב – משתי שערות (וכן ברייתא ג-ד, ויש ב-ד מקור ("איש מזרעך לדורותם"),
עד שיזקין (גמ' – עד שירתת). (מדלגים מכד: 3-12).
b. ברייתא ג –רבי – מדרבנן מגיל 20, רב חסדא – "ויעמידו את הלויים (=כהנים, כריב"ל) מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת ה'" (עזרא ג). ות"ק – זה דווקא בעבודות כבדות ("לנצח").
שתי הבנות ברבי – 1. רק לכתחילה. 2. גם בדיעבד.
c. ברייתא ד – (כד: אמצע) – אחיו לא הרשו לו עד 20 לכתחילה, ויש 2 הבנות (תלוי בהבנות לעיל): 1. זה רבי. 2. זה רבנן – ומחודש שגם לדעתם לכתחילה לא).
D. נספחים שקשורים לגיל
a. (ברייתא ג) (כד: 12+) – לשליח ציבור ולברכת כהנים – נתמלא זקנו.
b. תנן התם – (כד: 3+) – ילד לעניין ששכבת הזרע לא נשארה לו בגיד – אם יכול לחלוץ ולנעול נעלו על רגל אחת (ור' חנינא עשה זאת בגיל שמונים בזכות שאמו שמה לו חמין ושמן).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

אנחנו קודש למענך

איך יוצרים את השבת ?

עירוב תבשילין

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

למה ללמוד גמרא?

הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?

מהי המלכות שיש בכתר התורה?

חכמת התורה וחכמות החול

איך ללמוד אמונה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















