ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ל. מתחת לאמצע – לא. במשנה)
חלק א - שחיטה מפורעת
א. שחיטה בכמה מקומות
A. המחלוקת
נפרש לפי השאילתות – ששחט באותה מקום אך מכמה כיוונים, ובסה"כ יש רוב.
ר"י-רב – כשר,
שמואל – פסול (צריך שחיטה מפורעת (גלויה וניכרת), ר"ל – "חץ שחוט").
B. קושיות על שמואל:
1. ר' אלעזר – (משנה ל:) שניים אוחזים בסכין (אפילו אחד למעלה ואחד למטה) – כשירה – כרב.
(והחידוש – שלא חוששים שכל אחד יעשה מעט ואפילו יחד לא יהיה רוב).
תשובה – הכוונה ששוחטים יחד באותה סכין, והחידוש (אחרי שינוי הגרסה) שאין חוששים לדריסה.
2. ר' אבין (ל: 1+) – שחט את הוושט למטה וקנה למעלה (ולהפך) – כשר – כרב.
תשובתו – הכוונה ששוחט ברצף באלכסון (וזה מפורעת).
C. סיפור לטובת רב – שרב יצחק בר מרתא אכל משור שנשחט כך.
ב. פסול חלדה
A. ר"י-רב – חלדה פוסלת (שהכניס הסכין בין סימן לסימן וחתך ושט ואח"כ קנה).
מה החידוש (הרי מפורש במשנה לב.)?
שאפילו ששחט כדרך שחיטה (מלמעלה למטה) – פסול.
B. חלדה תחת העור -
גירסא 1 – כשירה,
גירסא 2 (בי רב) – ספק.
איבעיא להו – (הפכנו הסדר לפי הרא"ש) תחת הצמר, תחת מטלית קשורה, תיקו.
בעי רב פפא - (ר"ת 1) – באמצע הסימן (האם נחשב חלדה) – תיקו.
חלק ב – פסול דריסה
א. מקור (מלבד ההלמ"ס (כז.)) – שמואל: "חץ שחוט" – כמו חץ שהוא במשיכה.
וכן תנא דבי רי"ש, ומביא עוד מקור – "זהב שחוט" = משוך (אך ניתן לדחות שהכוונה "נטווה כחוט").
ב. ר' יונה בר תחליפא היה שוחט בחץ ממש (תוך כדי תעופת העוף!).
תנאים -
1. רבא היה בודק החץ מפגימות.
2. צריך שיחתוך מהצד ולא יעשה נקב – בדקו שהנוצות בצד חתוכות.
3. כיסוי הדם – צריך למצוא כל הדם ולכסות, וגם צריך להכין (בפיו (רש"י)) כל העפר שבאזור שיחשב כעפר שמתחת לדם.
ג. חשש דריסה
A. אם לא הוליך והביא אלא רק תנועה אחת -
יש חשש שלחץ כדי שיחתך בתנועה אחת, ולכן כשר רק אם הסכין ארוכה מספיק.
כמה ארוכה?
במשנה – בבהמה אחת – "מלוא צוואר", (בשתי בהמות " מלוא צוואר אחד").
ר' זירא מרחיב – "מלוא צוואר"=חוץ לצוואר. למה התכוון?
1. מלוא צוואר +מלוא צוואר, או – 2. מלוא צוואר + משהו.
ראיה ל-1: בשתי בהמות כתוב "מלוא צוואר אחד" – משמע בדיוק, ולא ייתכן שכאן נדרוש פחות, אלא הכוונה היא למלוא צוואר מעבר למלוא צוואר.
B. אם הוליך והביא - אפילו אם הסכין מאוד קטנה (אפילו כלשהו, אפילו באיזמל), כשר.
רב אחא בן רב אויא שואל על סכינים שונים:
1. מחט – פסול (פוצע הסימנים).
2. מחט דאושכפי (רחבה קצת) -
רב מנשה – כשירה (משנתנו – "אפילו כלשהו"),
רב אחא – אולי דווקא כאיזמל ("כל שהוא=איזמל). (הראיה – אם אפילו מחט דאושכפי, למה כתוב איזמל? דחיית הראיה – לחדש שלא גוזרים אטו איזמל עם קרניים).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










