לקראת סוף מסעותיהם של בני ישראל הם חונים בפונן. את האתר העתיק של פונון מזהים למרגלות הרי אדום בדרום ירדן כ 40 ק"מ צפונית לפטרה.
היום יש במקום גל גדול של סיגי נחשת ופסולת של כריית נחשת וצריפתה. בעבר המקום היה מיוער אך הצמחייה הוכחדה כדי להסיק את תנורי ההתכה וכיום האזור שומם ויבש. נחשת הופקה במקום זה במשך אלפי שנים ועדות לכך הם מערכות מים והשקיה, אזורי מגורים ומערכות קבורה שמתאימים לתקופות הרבות בהן שקקו כאן החיים.
מה קרה כאן בזמן שבני ישראל חנו? התורה לא מספרת לנו אך תרגום יונתן בן עוזיאל מפרש במילים הבאות את פסוק מ"ב: "אתר דגרי ה' בהון ית חיון קלן וסילקת קבילתהון עד צית שמיא" -במקום בו שלח ה' בהם את הנחשים השרפים ותעל שוועתם עד לב השמים"
גם הרמב"ן משייך את מקום החנייה בפונן ובצלמנה לנחש הנחשת שעשה משה, ומוסיף שהנס עם הנחש ליווה את בני ישראל במשך כמה תחנות עד שחנו באובות ולכן לא הוזכר שם המקום בפרשת חקת אלא מיקום כללי- בעת שסבבו את ארץ אדום.