ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר כ"ה י-יג).
ננסה לברר בדברינו, מה פשר המתנה או המתנות שפנחס קיבל?
נתחיל בבירור השאלה אם פנחס היה מוגדר ככהן בזמן שהרג את זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון? ואת כזבי בת צור הנסיכה המדיינית?
לפי דעת החזקוני, הריב"א בשם השר מקוצי ואברבנאל, פנחס כבר שירת ככהן לפני שפגע בהם, אבל חשש שכיון שהרג את הנפש נפסל מכהונתו, לכן הבטיחו הקב"ה שהוא עדיין כהן, הוא וזרעו אחריו ולא נתחלל.
לעומת זאת, בסוגיא במסכת זבחים מופיעות שתי דעות אחרות. וז"ל הסוגיא: "א"ר חנינא: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, דכתיב: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם". רב אשי אמר: עד ששם שלום בין השבטים, שנאמר: "וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל..." (יהושע כ"ב ל)". לפי רבי חנינא, פנחס לא נכלל בין הכהנים לפני אותו מעשה ורק בזכותו זכה להיות כהן. כך מסביר גם רש"י על פרשתנו: "שאע"פ שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהונה עד כאן".
לעומתו סובר רב אשי, כי גם אחרי שהקב"ה הבטיח לו ולזרעו כהונה, מימושה של הברכה היה רק לאחר שפנחס השכין שלום בין העם ושנים וחצי השבטים, שבנו מזבח בעבר הירדן המזרחי. מעשה שהיה עלול לגרום לפריצתה של מלחמת אחים. בכך כיפר פנחס על הריגתו של אח (גם אם חוטא בחטא חמור) ומאז היה יכול לשמש בכהונה.
נעבור עתה לברור המושג "בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
לפי הרד"ק (שופטים כ' כח): "לפי שיש לו משנותיו עד הזמן ההוא יותר מג' מאות שנה, לפיכך יחסו עד אהרן וחיה זמן רב כי האל ית' הבטיחו בזה על אשר קנא בשטים".
כלומר, אריכות הימים לה זכה פנחס (שחי לפי חז"ל עד ימי יפתח הגלעדי) היא ברית השלום.
לעומתו מסביר אבן עזרא כי פנחס היה זקוק להגנה מפני אחיו של זמרי שרצו לנקום בו, לכן הבטיחו הקב"ה שיגן עליו בבחינת ברית שלום.
המסקנה לדורות היא שמעשהו של פנחס איננו יכול להיות סמל לחיקוי לדורות. רק התערבות אלוקית מנעה את פסילתו של פנחס מלשרת בכהונה. רק בריתו של הקב"ה הגנה עליו מפני זעמם של בני שמעון ממשפחת זמרי. יתכן והוא כלל לא נתכהן, עד שהוכיח קבל עם ועדה כי כיפר על מעשהו ועשה תשובת המשקל, כאשר הצליח בנועם דרכיו, כנכדו של אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, להשכין שלום בין השבטים.
הבה נתפלל שגם אנו נזכה לברכה מעין זו
שתשכין שלום בין אחים וממילא תשכון יותר שכינה על כולם.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה מברכים על פיצה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה מברכים על ברקים ורעמים?

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

אנחנו קודש למענך

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין חיוב לבקר ולהשתטח על קברי צדיקים, מכל מקום התפילה במקום זה מסוגלת ומועילה








