ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשעה באב, הוא יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה בידי המצביא הרומאי טיטוס (שמונה 9 שנים לאחר מכן לקיסר רומא). כמו כן, גירוש יהודי ספרד החל ביום זה בשנת 1492.
צום זה מכונה צום החמישי. זה החשוב מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי. בנוסף ליום זה, נקבעו עוד שלשה ימי תענית הקשורים בחורבן ירושלים והארץ: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשרה בטבת. על תעניות אלה אומר הנביא זכריה: "כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי (י"ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים". (זכריה, ח, יח-יט)
בתשעה באב חלים חמישה סוגי איסורים: אסור לאכול ולשתות, לקיים יחסי אישות, להתרחץ רחיצה של הנאה, לסוך את הגוף בשמן ולנעול "סנדל", כלומר, נעל העשויה מעור. המחמירים נוהגים לישון בלילה על מזרן המונח על הרצפה ולא לשבת על כסאות עד חצות היום. נוהגים גם שלא ללמוד תורה, משום שלימודה משמח, למעט קטעים מסוימים העוסקים בקינות ובחורבן הבית.
החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ (ה'תק"ה - ט' באב ה'תקע"ה; 1745 - 1815), מכונה "החוזה מלובלין" ובקיצור מכונה"החוזה" . תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין במאה ה-18.
החוזה הקפיד יותר מכל דבר אחר על שמירת העינים. מספרים שפעם החוזה נסע לבקר את רבי ברוך ממעזיבוז. רבי ברוך היה ראש הצדיקים, אך חסידיו לא היו רבים. החוזה בא עם הרבה תלמידים לשבות אצלו. היה לרבי ברוך בית מדרש קטן, והוא היה דורש בסעודה שלישית בשבת, והמנהג היה שכאשר הרבי ר' ברוך אמר דרשה כל החסידים ישבו סביב השולחן וכל בנות הבית ויתר הנשים הצטופפו לשמוע דברי הרבי. היה מאד צפוף. כשהחוזה בא עם כל הפמליה שלו, ודאי שהצפיפות היתה רבה יותר. הרבי ר' ברוך יושב בראש השולחן, ולידו החוזה, ופתאום החוזה נדהם לראות שעם כל הצפיפות נכנסות נשים לבית המדרש ומטות אוזן קשבת מעל ראשי הגברים לשמוע את התורה. שומו שמים - החוזה היה צריך להתאפק ולא לקום ולצאת, והוא לא חשב להעליב את ראש הצדיקים, אך הביע אי שביעות רצון בגדול - החוזה פנה אליו ואמר, הרי כתוב "העבר עיני מראות שוא"! איך אתה מרשה כזה דבר? רבי ברוך ענה שלא כתוב "העבר שוא מעיני" אלא "העבר עיני מראות שוא", שיהיה פה כל השוא, אני לא צריך לראות את "השווא", נביט דוקא אל החיוב והטוב שבהקשבת הנשים את דברי התורה.
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
23 - ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
24 - החוזה מלובלין - נפטר בתשעה באב
25 - עשיית הישר והטוב
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
