ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בספר "הלקח והלבוב" הביא מה ששמע מה"בית ישראל" מגור זתע"א, שאמר בשם ספרים הקדושים לפרש דברי המלאך, כי המלאך בא להזכיר להגר, שהייתה בורחת מבלי ליישב דעתה, שתחשוב מה היא עושה, שתפסיק לרגע מהבהלה שיש לה, ותראה מאין היא בורחת, מאיזה מקום חשוב היא נפרדת, ולאיזה מקום היא הולכת, מה יכול להגיע אליה מהליכתה, ולכן אמר לה המלאך "הגר שפחת שרי" - להזכיר לה מאין היא בורחת, והחשיבות שיש לה בזה שהיא שפחת שרי.
הגר ענתה ואמרה "מפני שרי גבירתי" - פירוש, הגר הבינה מה שאמר לה המלאך, וקיבלה על עצמה להכניע עצמה אל שרה , והוסיף ה"בית ישראל", שלכן בא אליה מלאך אחר, כי המלאך הוא לפי מדריגת האדם שנתגלה אליו , וכיון שעשתה התשובה נתעלתה במדריגתה, בבחינת "במקום שבעלי תשובה עומדים" וכו', והוצרך שיהיה לה מלאך אחר, לפי בחינתה ומדריגתה.
באמת אנו רואים במקום אחר אותם הדברים, אצל יוסף הצדיק כתוב: "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש", וחז"ל אמרו שהאיש הוא גבריאל המלאך, ועמדו המפרשים מה הכוונה " לאמר ", ופירש הרה"ק מקאצק זתע"א כי האיש לימד ליוסף הצדיק "לאמר" תמיד: "מה תבקש", שיתבונן מה הוא הדבר שבאמת מבקש, כאשר אדם תועה בשדה, ואינו יודע דרכו, לימד המלאך גבריאל, כי צריכין לבוא לידי יישוב הדעת ולחזור על המבוקש, ואז רואים האמת, לאיזה דרך ללכת.
והנראה, כי למדין מזה כי מלאך אינו יכול לבוא ליטול הבחירה מהאדם, רק הוא בבחינת "מסייעין אותו", להעמיד האדם באמצע הבהלה, כשמאבד את שיווי המשקל, ובא לידי רוח שטות כמו שהגדירו חז"ל את מצב האדם בבואו לחטוא, והמלאך בא ליישב דעתו, שתהיה לו הברירה לבוא לידי יישוב הדעת ולבחור בדרך הטוב.
מצינו דבר נפלא, כי בשתי המקומות, הן אצל הגר והן אצל יוסף הצדיק, כתוב לשון מציאה. ויש בזה לימוד, כי באמת לכל אדם יש מלאך המזכירו כשעומד "על דרך לא טוב", שתכליתו ליישב דעתו, שיעמוד לרגע ויחשוב, ממי אתה בורח, הלא אתה עוזב את הבורא עולם, ובשביל מה, בשביל איזה דבר אתה מוכן לעזוב את הבורא עולם, ראה בשביל איזה דבר קטן אתה מוכר את היהדות שלך. ואלו המניעות הבאים לאדם הם המלאך שבא לומא לו "אי מזה באת ואנה תלכי" , ולכן נכתב בלשון מציאה, שאינו בא בתורת מלאך, רק שהאדם מוצא זאת כשהולך לדרכו. וכל אדם יכול להבין בעצמו, איך בעת שהולך "על דרך לא טוב" ה' יצילנו, יש לו עיכובים שונים, שהם באים להצילו והם בחינת זה המלאך.
ב"פרי צדיק" מביא בשם הרה"ק רבי זושא זתע"א, שהיה פעם בדרך עם תלמידיו, וראה עגלה עם שחת שנפל ממנו ערימות של שחת, וביקש הערל מהתלמידים שיעזרו לו להגביה את ה"הא" (שחת), ואמרו שאינם יכולים, ואמר הערל יכולים אתם אלא שאינכם רוצים , ואמר על זה רבי זושא כי הגוי רמז להם, כי עבודת האדם היא להגביה את ההא התחתונה של השם הקדוש [ענין המובא בספה"ק, שצריכים להגביה את ההא האחרונה מהשם הקדוש (יהו"ה)], ויכולים הם לעשות את התפקיד הזה אלא שאינם רוצים. והיינו כי בכל דיבור ומעשה שבא לאדם לימוד והדרכה בעבודת ה' יתברך, וכל שכן מאלו הדברים הבאים לאדם כשהולך ב"דרך לא טוב", הרי הם המלאכים המזכירים לו ליישב דעתו, ולא לילך הלאה בבהלה מבלי לחשוב מה הוא עושה, והוא בא לאדם דרך מציאה באמצע עבודתו, כשהולך לדרכו.
"עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ", ידוע דיוקו של ה"נועם אלימלך" זתע"א, כי במשנה יש כפילות לשון, שלאחר שאמר מאין באת מתחיל עוד פעם מאין באת מטיפה סרוחה, והיה יכול לכלול הכל בבת אחת, רק שיש כאן שתי חשבונות שיכול האדם לעשות (עיי"ש בדבה"ק איך הוא מפרש המשנה). וכתב "הלקח והלבוב" שנראה לפרש המשנה על דרך הנ"ל. כי יש לדייק בלשון "הסתכל" והמפרשים אמרו שעל כרחך הכוונה על הסתכלות בעיני השכל, בחינת "חכם עיניו בראשו", כי אינו רואה שום דבר, אבל לענייננו יש לפרש "הסתכל", שהכוונה למניעות הללו שבאים להודיע לאדם מאין באת ולאן אתה הולך, ובזה מובן הלשון "דע", שיש דבר המודיע לאדם שיחשוב מאין באת, דהיינו אי מזה באת, מה אתה מוכר בשביל הדבר שאתה הולך לעשות, ולאן אתה הולך, מה תהיה התוצאה מהליכה זו.
והוסיף כי זה הוא הפירוש בהמשך המשנה: "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", שעמדו המפרשים (הגה"ק רבי אליהו מוילנא זתע"א ועוד) על כפל הלשון "דין וחשבון", ויש לומר, כי דין הוא על עצם העבירה, וחשבון הוא, כי יש חשבון לפי המניעות שנשלחו לו מן השמיים, ולא הסתכל על המניעות ולא השגיח בהם, והלך הלאה לעשות מה שליבו חפץ, וזה הוא החשבון בחומר הדבר שעשה, לפי המניעות שנשלחו לו. והעיקר שיזכור האדם בכל פעם "אי מזה באת ואנה תלכי".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















