ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ותמהו המפרשים: הלוא ענין זה של "ווי אבדה נפש" הוא רק במוצאי-שבת כשהנשמה מסתלקת, אבל בכניסת השבת לא אבדה נפש אלא אדרבה מקבל אז נשמה יתירה, מדוע אם-כן נרמז ענין זה בכניסת השבת - "כיון ששבת ווי אבדה נפש", ולא ביציאתה.
מצינו על כך ביאור בספר "זכרון זאת" להרה"ק רבי יעקב יצחק - החוזה מלובלין זצוקללה"ה (השמטות לפר' כי-תשא) בשם הגה"ק רבי ישראל בעל שם טוב זצוקללה"ה: כי אינו דומה השמירה שאדם שומר על חפץ יקר שנמצא בידו לתמיד, לשמירה שהוא שומר חפץ יקר שנמצא אצלו רק זמן קצר, על כן מזהיר הכתוב שישים האדם אל ליבו כי הנשמה היתירה נמצאת אצלו רק בשבת קודש ובמוצאי-שבת היא מסתלקת, כי אז ידע לשמור עליה כראוי ולתקנה על-ידי עונג שבת בגשמיות וברוחניות בעסק התורה ועבודת ד'.
וזהו פירוש הכתוב: "וביום השביעי שבת וינפש", ודרשו חז"ל: "כיון ששבת" - יתן אל ליבו, כי במוצאי-שבת "ווי אבדה נפש" - תסתלק הנשמה היתירה, לכן יזכור בשבת כי מוטל עליו לשמור עליה שלא לקלקלה בשטויות והבלים, אלא יתקנה בשבת כראוי בתורה ובעבודת ד' כדי שתחזור למעלה מאירה ומתוקנת.
זאת ועוד, כי על-ידי שיזכור בשבת שהנשמה יתירה עתידה להסתלק ממנו במוצאי שבת, ישכיל להרבות בתורה ובעבודת ד' בשבת עם ההארה שקיבל מהנשמה היתירה, עד שאפילו במוצאי-שבת כשתסתלק ממנו, עדיין ישאר אצלו רושם מהקדושה לכל ימות החול, כמבואר בדברי האריז"ל ובספרים הקדושים: כי משבת קודש נמשכת קדושה גם לימות החול.
ויש לומר כי זהו ביאור מאמר חז"ל (ברכות יח.) שדרשו על הכתוב (קהלת ט', ה'): "'כי החיים יודעים שימותו' - אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים ... 'והמתים אינם יודעים מאומה' - אלו רשעים שבחייהן קרויים מתים". כי בשבת קודש כאשר הצדיקים בבחינת "חיים" - שמקבלים נשמה יתירה שמוסיפה להם חיים, "יודעים שימותו" - שבמוצאי שבת תסתלק הנשמה היתירה, ולכן גם "במיתתן" - כשמסתלקת הנשמה היתירה במוצאי-שבת שזהו בבחינת מיתה, "נקראו חיים" - כי נשאר אצלם רושם מהקדושה של הנשמה היתירה מהעבודה של שבת קודש.
אולם זה לעומת זה, הרשעים , אפילו בשבת קודש, כשהקב"ה משפיע להם נשמה יתירה שזהו בבחינת"חיים" , בכל זאת "קרויים מתים" - כי אינם משתמשים עם הנשמה היתירה להוסיף קדושה, אלא הם בבחינת מיתה שאין להם שום תועלת בנשמה היתירה.
(נלקט ונערך מתוך ד"ת של הג"ר פנחס פרידמן שליט"א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
מידות הראי"ה תורת המידות באור הגאולה
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק בהקדמתו של הרב צבי יהודה לספר המידות, ומברר מדוע עבודת המידות בימינו צריכה להתחדש ולהתאים את עצמה למציאות הגאולה והחזרה לארץ ישראל. מתוך כך מודגש ההבדל בין עבודת המידות המצומצמת של ימי הגלות לבין תיקון הנפש והמעשים הנובע מעוצמת הקדושה והאור האלוקי המתגלה בארץ.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
