ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברם דבר גדול השמיענו הכתוב, שיסוד התיקון לאותו חטא שעברו עליו, הוא בעשיית קהילות לשם שמיים, כנגד: "ויקהל העם על אהרן" שהיה בחטא הידוע, וזהו שגרם לכל מה שאירע, כי העם נבוך כתוצאה מהמרידה וההתקהלות, ובגלל זה לא מיחו בם, ואף שהיה להם התנצלות שהיו 40,000 כמו שאמרו חז"ל (תנחומא כי-תשא י"ט), והייתה סכנת נפשות לעמוד נגדם, בכל זאת קיימת תביעה על שלא מסרו את נפשם, ולפיכך התיקון הוא בהתקהלות לשם שמיים שזהו שורש וחיזוק לקיום התורה, שהרי: "אין דבר שבקדושה פחות מעשרה" (ברכות כא:).
ותראה עד היכן הדברים מגיעים, שהרי מתן תורה נקרא בשם: "יום הקהל" (דברים ט', י') ואמרו (ילקוט שמעוני מלכים א' פ"ח) על הכתוב: "אז יקהל שלמה - מלמד שאין שכינה שורה אלא בקהל", כי עצם הדבר שמתקהלים לשם שמיים הוא קידוש שמו יתברך, ולפיכך אמרו (ברכות ו.): בעשרה אנשים המתפללים יחד - מקדימה השכינה ובאה עוד לפני שמגיעים המתפללים, כי מנין עשרה הוא מספר כולל המורה על התכללות של הציבור (כמו שכתב המהר"ל ב"דרך חיים" עמ"ס אבות פ"ה).
וכך הוא גם לימוד התורה, ככתוב (דברים ל"ג, ד'): "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", וכתבו התוספות (ב"ב יד. ד"ה דילמא): שאותו פסוק קרוי תורה, כפי שאמרו חז"ל (סוכה מב.): קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה, מהי תורה? - "תורה ציוה לנו משה". הרי מפורש שפסוק זה נקרא תורה, והיינו משום שלמדים אנו ממנו שיסוד לימוד התורה הוא: "קהילת יעקב" - שהתורה תהיה בהתכללות, כמו שאמרו חז"ל (ברכות סג:): שאין התורה נקנית אלא בחבורה.
ובזה נבין מה שאמרו (תורת כהנים, בחוקותי) על הכתוב (ויקרא כ"ו, ח'): "'ורדפו מכם חמישה מאה' - אין דומה מרובים העושים את התורה למיעוטים העושים את התורה", ותמוה מאוד, וכי קרה דבר כזה בישראל שיהיו חלילה רק חמישה או אפילו מאה בלבד שעושים את התורה, וביותר שהרי הפסוק מקדים ואומר (שם שם, ג'): "אם בחוקותי תלכו" - כלומר, שכולם הולכים בדרך התורה, אומנם הכוונה היא על עשיית המצוה בציבור, וזהו באמת דבר נדיר שיתאחדו בעשיית המצוות, לעשותם באחדות ובפומבי, ורק חמישה או מאה מוצאים אנו, ובמלחמת מצוה אפילו כזה אופן הוא דבר גדול וכוחם חזק להשבית אויב ומשטין.
ולכן נאמר (שם): "ומאה מכם רבבה ירדופו", ותמוה , למה כפל ואמר: "ירדופו"? אך חידוש גדול השמיענו בזה, כי כשיש רק חמישה אזי כוחם פי-עשרים, אומנם כשיש מאה אזי כל אחד מהחמישה מתחזק כוחו פי חמישה, והיינו שכל אחד רודף מאה, וממילא מאה רודפים רבבה, וזה "ירדופו" - כלומר , מוסב על החמישה שכוחם מתרבה, לפי גודל הציבור וההתקהלות לשם שמיים.
ותראה שאמרו (מדרש "שוחר טוב" פכ"ו) על הכתוב (תהלים שם, ה'): "'שנאתי קהל מרעים' - איזה קהל זה? - זה קהל קורח, שנאמר (במדבר ט"ז, י"ט): 'ויקהל עליהם קורח', ולאיזה קהל אני אוהב? - 'ויקהל משה', 'אז יקהל שלמה'". היינו שזה לעומת זה, כשם שהקב"ה שונא התקהלות רעה, כך הוא אוהב התקהלות לשם שמיים, שסימנה היא, כמו שפירש רש"י: "שאינו אוסף אנשים בידיים, אלא הן נאספים על-פי דיבורו", כי אותה התקהלות שאוסף בידיים אינה נרצה לפניו, לפי שהיא רק התקהלות הגופים ולא התקהלות הנשמות, שפירושה באחדות פנימית, ובאמת כל התקהלות לשם שמיים שבכל דור נובעת מכוח דיבורו של משה בשם ד'.
וכעת יתבאר לנו מה שאמרו (תורת כוהנים, שמיני) על הכתוב (ויקרא ט', ו'): "זה הדבר אשר ציוה ד' תעשו - אותו יצר הרע העבירו מליבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום", וכבר תמהו מהי הכוונה: "אותו יצר הרע"? אומנם לדברינו יובן היטב, שהרי לפני כן נאמר: "ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ד'", ועל זה אמר להם משה: "אותו יצר הרע" של התקהלות שלא לשם שמיים העבירו מליבכם, והמבחן בכך הוא: "ותהיו כולכם בעצה אחת".
והנה "עצה אחת" היינו בקבלת עול מלכות שמיים, יזכו להתקהלות לשם שמיים, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו.) על הכתוב (דברים כ"ו, י"ז): "'את ד' האמרת היום וד' האמירך היום', אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (ו', ד'): 'שמע ישראל ד' א-לוהינו ד' אחד', ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דבה"י א' י"ז, כ"א): 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'".
ונוכל לפרש בזה את הכוונה של "שמע ישראל", היינו שכולם יהיו בעצה אחת על יחוד ד' ואחדותו יתברך, שהרי 'שמע' הוא לשון אסיפה והתקהלות, כמו שנאמר (שמואל א' ט"ו, ד'): "וישמע שאול את העם", וזה בזה תלוי - שעל-ידי יחוד ד' יזכו להוות גוי אחד, בהתקהלות הרצויה לפניו יתברך, וזה שאמר להם משה: "וירא אליכם כבוד ד'", שתזכו להשראת השכינה שאינה שורה אלא בקהל.
ותראה שציווי זה של משה היה בשמיני למילואים, שאז הוצרכו להתכפר על חטא העגל, כמו שאמרו חז"ל (תורת כוהנים, שם): יבוא עגל ויכפר על מעשה עגל, ולפיכך הורה להם משה יסוד זה של "בעצה אחת", היינו התקהלות לשם שמיים, שהרי בזה חטאו ובזה נתרצו להם, כאמור .
ודע כי מאחר שכעת נצטוו על הקמת המשכן בפועל שהוא השראת השכינה, לפיכך הדגיש דווקא כאן מעלת התקהלות לשם שמיים, ולכן "מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה 'ויקהל' אלא זאת בלבד" שהרי בזה תלוי השראת השכינה, ובפרט שציוה להם על השבת שהיא אחדות, כמו שאמר הזוה"ק (ח"ב דף קלה/ב): "רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד למשרי עלה רזא דאחד", ובגלל זה לימד אותם דעת עד היכן מגעת מעלת ההתקהלות כשהיא לשם שמיים, שהיא אהובה ורצויה לפניו יתברך.
(נלקט ונערך מתוך הספר "באר משה" שמות ח"ב, עמ' תתקפו-ח)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
