ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברם דבר גדול השמיענו הכתוב, שיסוד התיקון לאותו חטא שעברו עליו, הוא בעשיית קהילות לשם שמיים, כנגד: "ויקהל העם על אהרן" שהיה בחטא הידוע, וזהו שגרם לכל מה שאירע, כי העם נבוך כתוצאה מהמרידה וההתקהלות, ובגלל זה לא מיחו בם, ואף שהיה להם התנצלות שהיו 40,000 כמו שאמרו חז"ל (תנחומא כי-תשא י"ט), והייתה סכנת נפשות לעמוד נגדם, בכל זאת קיימת תביעה על שלא מסרו את נפשם, ולפיכך התיקון הוא בהתקהלות לשם שמיים שזהו שורש וחיזוק לקיום התורה, שהרי: "אין דבר שבקדושה פחות מעשרה" (ברכות כא:).
ותראה עד היכן הדברים מגיעים, שהרי מתן תורה נקרא בשם: "יום הקהל" (דברים ט', י') ואמרו (ילקוט שמעוני מלכים א' פ"ח) על הכתוב: "אז יקהל שלמה - מלמד שאין שכינה שורה אלא בקהל", כי עצם הדבר שמתקהלים לשם שמיים הוא קידוש שמו יתברך, ולפיכך אמרו (ברכות ו.): בעשרה אנשים המתפללים יחד - מקדימה השכינה ובאה עוד לפני שמגיעים המתפללים, כי מנין עשרה הוא מספר כולל המורה על התכללות של הציבור (כמו שכתב המהר"ל ב"דרך חיים" עמ"ס אבות פ"ה).
וכך הוא גם לימוד התורה, ככתוב (דברים ל"ג, ד'): "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", וכתבו התוספות (ב"ב יד. ד"ה דילמא): שאותו פסוק קרוי תורה, כפי שאמרו חז"ל (סוכה מב.): קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה, מהי תורה? - "תורה ציוה לנו משה". הרי מפורש שפסוק זה נקרא תורה, והיינו משום שלמדים אנו ממנו שיסוד לימוד התורה הוא: "קהילת יעקב" - שהתורה תהיה בהתכללות, כמו שאמרו חז"ל (ברכות סג:): שאין התורה נקנית אלא בחבורה.
ובזה נבין מה שאמרו (תורת כהנים, בחוקותי) על הכתוב (ויקרא כ"ו, ח'): "'ורדפו מכם חמישה מאה' - אין דומה מרובים העושים את התורה למיעוטים העושים את התורה", ותמוה מאוד, וכי קרה דבר כזה בישראל שיהיו חלילה רק חמישה או אפילו מאה בלבד שעושים את התורה, וביותר שהרי הפסוק מקדים ואומר (שם שם, ג'): "אם בחוקותי תלכו" - כלומר, שכולם הולכים בדרך התורה, אומנם הכוונה היא על עשיית המצוה בציבור, וזהו באמת דבר נדיר שיתאחדו בעשיית המצוות, לעשותם באחדות ובפומבי, ורק חמישה או מאה מוצאים אנו, ובמלחמת מצוה אפילו כזה אופן הוא דבר גדול וכוחם חזק להשבית אויב ומשטין.
ולכן נאמר (שם): "ומאה מכם רבבה ירדופו", ותמוה , למה כפל ואמר: "ירדופו"? אך חידוש גדול השמיענו בזה, כי כשיש רק חמישה אזי כוחם פי-עשרים, אומנם כשיש מאה אזי כל אחד מהחמישה מתחזק כוחו פי חמישה, והיינו שכל אחד רודף מאה, וממילא מאה רודפים רבבה, וזה "ירדופו" - כלומר , מוסב על החמישה שכוחם מתרבה, לפי גודל הציבור וההתקהלות לשם שמיים.
ותראה שאמרו (מדרש "שוחר טוב" פכ"ו) על הכתוב (תהלים שם, ה'): "'שנאתי קהל מרעים' - איזה קהל זה? - זה קהל קורח, שנאמר (במדבר ט"ז, י"ט): 'ויקהל עליהם קורח', ולאיזה קהל אני אוהב? - 'ויקהל משה', 'אז יקהל שלמה'". היינו שזה לעומת זה, כשם שהקב"ה שונא התקהלות רעה, כך הוא אוהב התקהלות לשם שמיים, שסימנה היא, כמו שפירש רש"י: "שאינו אוסף אנשים בידיים, אלא הן נאספים על-פי דיבורו", כי אותה התקהלות שאוסף בידיים אינה נרצה לפניו, לפי שהיא רק התקהלות הגופים ולא התקהלות הנשמות, שפירושה באחדות פנימית, ובאמת כל התקהלות לשם שמיים שבכל דור נובעת מכוח דיבורו של משה בשם ד'.
וכעת יתבאר לנו מה שאמרו (תורת כוהנים, שמיני) על הכתוב (ויקרא ט', ו'): "זה הדבר אשר ציוה ד' תעשו - אותו יצר הרע העבירו מליבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשרת לפני המקום", וכבר תמהו מהי הכוונה: "אותו יצר הרע"? אומנם לדברינו יובן היטב, שהרי לפני כן נאמר: "ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ד'", ועל זה אמר להם משה: "אותו יצר הרע" של התקהלות שלא לשם שמיים העבירו מליבכם, והמבחן בכך הוא: "ותהיו כולכם בעצה אחת".
והנה "עצה אחת" היינו בקבלת עול מלכות שמיים, יזכו להתקהלות לשם שמיים, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו.) על הכתוב (דברים כ"ו, י"ז): "'את ד' האמרת היום וד' האמירך היום', אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (ו', ד'): 'שמע ישראל ד' א-לוהינו ד' אחד', ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דבה"י א' י"ז, כ"א): 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'".
ונוכל לפרש בזה את הכוונה של "שמע ישראל", היינו שכולם יהיו בעצה אחת על יחוד ד' ואחדותו יתברך, שהרי 'שמע' הוא לשון אסיפה והתקהלות, כמו שנאמר (שמואל א' ט"ו, ד'): "וישמע שאול את העם", וזה בזה תלוי - שעל-ידי יחוד ד' יזכו להוות גוי אחד, בהתקהלות הרצויה לפניו יתברך, וזה שאמר להם משה: "וירא אליכם כבוד ד'", שתזכו להשראת השכינה שאינה שורה אלא בקהל.
ותראה שציווי זה של משה היה בשמיני למילואים, שאז הוצרכו להתכפר על חטא העגל, כמו שאמרו חז"ל (תורת כוהנים, שם): יבוא עגל ויכפר על מעשה עגל, ולפיכך הורה להם משה יסוד זה של "בעצה אחת", היינו התקהלות לשם שמיים, שהרי בזה חטאו ובזה נתרצו להם, כאמור .
ודע כי מאחר שכעת נצטוו על הקמת המשכן בפועל שהוא השראת השכינה, לפיכך הדגיש דווקא כאן מעלת התקהלות לשם שמיים, ולכן "מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה 'ויקהל' אלא זאת בלבד" שהרי בזה תלוי השראת השכינה, ובפרט שציוה להם על השבת שהיא אחדות, כמו שאמר הזוה"ק (ח"ב דף קלה/ב): "רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד למשרי עלה רזא דאחד", ובגלל זה לימד אותם דעת עד היכן מגעת מעלת ההתקהלות כשהיא לשם שמיים, שהיא אהובה ורצויה לפניו יתברך.
(נלקט ונערך מתוך הספר "באר משה" שמות ח"ב, עמ' תתקפו-ח)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
