ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
ניסן תשס"ט
שאלה
כלה שנולדה לאם יהודייה ואב נוכרי גדלה בין העכו"ם עד שקראו לה שם כאחד שמות העבודה זרה המובהקים שלהם. איך לכתוב את שמה בכתובה?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
37 - נאמנות שאיננו כהן לנישואין שניים
38 - שם של עבודה זרה כתיבתו בכתובה
39 - קדושת שם המודפס על שטר כסף
טען עוד
תשובה
א. לכתחילה אין לתת לאדם שם של רשע1. ואם אדם נקרא על שם רשע או על שם עבודה זרה - צריך לשנות את שמו2.
ב. אדם עם שם כזה שאינו רוצה לשנות את שמו - מותר לקרותו בשמו ולכתבו בכתובה3.
ג. אם רוצה לשנות את שמו לפני החתונה, לכתחילה צריך לשנות את שמו שלושים יום לפני החתונה ולדאוג שאנשים אכן יקראו לו בשמו החדש4. בדיעבד אם קוראים את הכתובה בציבור או ששינה את שמו בתעודת הזהות זה מספיק5.
ד. אם שינה האדם את שמו כי מאס בשמו הראשון מפני שהוא שם של רשע, ואינו חפץ עוד שיקראו לו כלל בשם זה, והוא גם שינה את שמו בתעודת הזהות, אין לכתוב בכתובה אלא את השם החדש6. אולם אם לא ברור שיש מאיסה בשם הראשון, והוא עדיין כתוב בתעודת הזהות שלו - יש לכתוב את שני השמות בכתובה: תחילה השם שניתן בלידה ולאחריו השם החדש7.
ה. אדם הנולד לאב גוי אין לקרותו בשם אביו. נחלקו הפוסקים אם קוראים לו בשמו ובשם אמו8 או שקוראים לו בשמו לבדו, מבלי הזכרת שם אמו9, וכן המנהג10. בכל אופן יכתבו נוסף על שמו את שם משפחתו11.
ו. לכן במקרה דנן, אם לא שינתה את שמה יכתבו את שם הכלה כמו שהוא ואת שם משפחתה.
_________________________________________________________________
כתוב בגמרא (יומא לח ע"ב): "מאי ושם רשעים ירקב? אמר רבי אלעזר: רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו".
2 הרמב"ם (תשובה פרק ב הל' ד) כתב: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו - כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו - שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח".
3 הרמ"א (בתשובה סי' מא) כתב: "אבל במי שהיה גדול והורגל ודש בעירו להיות נקרא בן פלוני אביו, וישנו אותו ויחוורי אפיה בדברים חלילה משפוך דם נקי, דאע"ג דאיתא סוף פרק אמר להם הממונה (יומא לח ע"ב) דלא מסקינן בשמייהו היינו דלא לקרי אחר על שמם, פירש"י (שם) לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע, אבל שלא להזכיר הרשע עצמו לא מצינו, שהרי התורה והנביאים וכל התלמוד מלאים מזה בהזכירן שם הרשעים שעברו. ולא גרע שם הרשע משם ע"ז עצמה, שנאמר בה 'לא ישמע על פיך' (שמות כג, יג), ומכל מקום מותר להזכירה בכל שם שאינו לשבח אלא לגנאי, וכמו שאמרו (עבודה זרה מו ע"א): אם קורין לה בית גליא קורין לה בית כריא. וה"ה אם היה שמה מתחלה כן שלא לשבח מותר להזכירה באותו שם, כדאיתא במרדכי (עבודה זרה פא סי' תתט): "ואבי"ה פירש מפי הקבלה דוקא בימיהם, ששם עבודת כוכבים משמע לשון שררות ואלפות, אבל היכא שהקדשים שלהם נקראים בשמות של בני אדם אין קפידא בהזכרתם, והקרא מוכיח כן: 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו', עיין פ' ד' מיתות ובהגהות מיימוניות (עבודה זרה פרק ה אות ג), וב"דרכי משה" (יו"ד סי' קמז אות ב) מוסיף: (ב"תולדות אדם וחווה", נתיב יז חלק ה) דוקא שלא בלשון חשיבות אלא בלשון ב"א, אבל לקרותן קדשים כמו שמזכירים אותו העכו"ם בלשון חשיבות אסור". ומבואר מדבריו שאף הנושא שם של עבודה זרה, אם אין בשם הזה משום פאר לעבודה זרה מותר לאחרים לקרותו בשמו. וכן נמצא בשו"ת "חוות יאיר" (סי' א השגה יא).
4 כך מבואר בשו"ת הרא"ש (כלל טו אות ד), והוא מובא ב"בית יוסף" (סי' סו).
5 אכן ה"חתם סופר" (ו סי' מא) כתב ששינוי שם שיש לו פרסום אין בו חשש רמאות גם אם לא נתחזק כבר שלושים יום. והוא לא הזכיר את תשובת הרא"ש הנ"ל. ובשו"ת "מנחת יצחק" (א סי' קכד) כתב שכדאי הוא ה"חתם סופר" לסמוך עליו בדיעבד. ומשמע מדבריו שאם השינוי שם הוא מוחלט, באופן כזה שאינו רוצה עוד להיקרא כלל בשם הראשון - ניתן לסמוך לכתחילה על ה"חתם סופר".
6 כן מבואר בשו"ת "חיים שאל" (א סי' לט אות ח), וכך כתב "משפט הכתובה" (לרב אליהו בר שלום, עמ' רנא) בשם הגרי"ש אלישיב. ומה שכתבנו שהיא צריכה לשנות את שמה שבתעודת זהות הוא שאם אינה משנה אותו, הרי שבמוסדות רשמיים יקראו לה בשמה הקודם, ונמצא ששם זה לא נעקר לגמרי.
7 ראה "בית יוסף" (טור אבה"ע סי' קכט ד"ה מי שיש לו שמות), ובמשפט הכתובה (עמ' רמו).
8 כן כתב ה"נוה שלום" (הלכות כתובות אות ג), וכן משמע מה"דגול מרבבה" (אבה"ע סי' קכט סע' ט).
9 כך כתב שו"ת "עין יצחק" (ב אבה"ע סי' כו). וכן כתב שו"ת "נתיבי עם" (אבה"ע סי' מט סע' ג). וכן כתב שו"ת "קנין תורה" (א סי' נו).
10 כך כתב "משפט הכתובה" (שער ד פרק ג סע' כו).
11 עיינו עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה פג) בעניין דומה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
