בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • הרהורים מתוך משבר
קטגוריה משנית
  • משפחה חברה ומדינה
  • חבלי משיח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

undefined
7 דק' קריאה
באיזה צד הקב"ה?
קשה להיות בצד שמקבל מכה, קשה להיות שייך לתנועה שהיא לא 'על הגובה'. אולם, בעם היהודי - זה בגנים שלנו. במשך כל הגלות, העם היהודי הינו בצד הסובל. גם בזמנים קשים מאד עם ישראל הצדיק את הדין "אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא".

אולם, השאלה שנשאלת עתה אינה שאלת האמונה. היכולת שלנו לסבול ולשלם מחירים יקרים היא רק משום שאנו מרגישים שהצדק איתנו. ניתן להתאמץ רק מתוך תחושה עמוקה של משמעות פנימית. אנו שואלים האם צדקנו בדרכינו או שמא טעינו? כיצד יתכן שלאחר המאמצים הכבירים שנעשו על ידי ציבור מסור ומאמין ראינו סייעתא דשמיא דווקא לכוחות ההורסים? האם העובדה שלא נענו תפילותנו היא אות משמים שאין דרכנו דרך נכונה?

הקב"ה מנהיג את העולם בדרך של שכר ועונש. משמעותה של הנהגת שכר ועונש היא, שהקב"ה נותן לאדם את יכולת הבחירה, שעל ידה הוא לעצמו את גורלו. על מעשה טוב באה ברכה, ואילו על בחירה רעה באה הקללה.

בזמן שעם ישראל נמצא בארץ ישראל, הנהגה זו היא הנהגה גלויה. פרשת ו"היה אם שמוע" מתארת את צורת השגחת הקב"ה על עם ישראל, והצדק האלוקי נגלה לעם ישראל. גם ספר שופטים בנוי על הדגם הנ"ל, שבו הקב"ה מדבר עימנו דרך הברכה והקללה. בפרקים רבים בספר תהילים מתלונן דוד על הצלחת הרשעים. תשובה המצויה בפרקי תהילים היא, שהצלחת הרשע היא זמנית וחולפת. לאחר זמן הצדיק מתברך. לדוד המלך לקח תשע שנים מהרגע שהתחיל שאול לרדוף אחריו עד שנהיה מלך על כל ישראל. האם מכאן ניתן להבין שגם אנו יכולים לבטוח בקב"ה שבפרק הזמן הקרוב יפסקו הקשיים והצדק האלוקי יראה ויגלה ?

מה פשר החורבן לאחר למעלה משלושים שנה של ברכה וסיעתא דשמיא? האם רגעים אלו הינם רגעים של הסתר פנים?
בהנהגת הגלות, הצדק האלוקי לא מתגלה בעולם הזה. מהרגע שגלו ישראל ממקומם - הקב"ה מסתיר פניו מאיתנו. כל ההשגחה היא רק לדאוג שעם ישראל יישרד בין שבעים האומות. "ואף בארץ אויביהם לא מאסתים ולא גאלתים לכלותם ולהפר בריתי איתם כי אני ה' אלוהיהם" 1 . ממצב בו יש דו- שיח ישיר בין הקב"ה לעם ישראל, בו ניתן להסתכל על הברכה או הקללה ולפיהם להבין האם אנו רצויים והאם מעשינו בכיוון הנכון - אנו עוברים למציאות בה אין דו שיח. אנו עובדים את ה', ולא יודעים האם עבודתנו רצויה. בגלות - המצב הבסיסי הוא מצב של סילוק שכינה של אי השגחה פרטית. ודאי שהקב"ה הוא אל אמונה ומשלם שכר טוב לעושים טוב, אולם, הדבר אינו גלוי בעולם הזה. השכר מתגלה בעולם הבא בעולם העליון.

אנו, המאמינים בכך שדורנו דור של גאולה, מבססים זאת בעיקר על כך ששוב אנו רואים את הברכה האלוקית, כדברי הגמרא "אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" 2 . לאחר אלפיים שנים של העדר חיים והשגחה פרטית, אנו רואים כיצד הקב"ה מחזיר שכינתו לארץ. השגחת הקב"ה נוגעת לכל מה שנוגע לקיבוץ גלויות וישוב הארץ. ניתן לכתוב כרכים של ניסים ונפלאות וסיעתא דשמיא על נס קיבוץ גלויות וישוב הארץ.

ההתיישבות בגוש קטיף היא התיישבות שלוותה ביתר שאת בהשגחה פרטית. מארץ שהייתה נחשבת כארץ המקוללת בפיהם של הערבים, היא נהפכה לארץ שיש בה ברכה מיוחדת. אפילו ממוצע המשקעים בדרום השתנה. רק על הניסים של השנתיים האחרונות נכתב ספר שלם. התקיים בארץ זו הפסוק "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה עד אחרית השנה" 3 .

אם כן, כיצד לא התגלתה השגחה פרטית זו בימים האחרונים? האם מהלך החרבת הישובים הוא מהלך של סילוק שכינה? האם כמו שחורבן בית המקדש היה מהלך של הסתר פנים - גם הגזירה על החרבת הישובים הוא המשך אותו הסתר פנים?

הנהגת הייחוד מול הנהגת שכר ועונש
הרמח"ל בספר דעת תבונות מסביר שהקב"ה מנהיג את העולם בהנהגת שכר ועונש, אולם, לא זו ההנהגה העליונה והמכריעה. מלבד הנהגה זו, יש לקב"ה הנהגה נוספת שבה הוא מנהיג את עולמו, והרמח"ל קורא להנהגה זו הנהגת הייחוד. מהי הנהגה זו?

הקב"ה ברא את העולם עם תוכנית מסוימת, האמורה להוביל את העולם לגאולתו, להופעת הטוב ולדחיית הרע. רצונו של הקב"ה הוא שהעולם יתנהל ויגיע לגאולתו דרך הבחירה החופשית של בני אדם. זוהי הנהגת 'שכר ועונש' - ההנהגה, שבה הקב"ה נותן את המפתחות להובלת העולם לאדם, ומגיב בהתאם. אולם, לפעמים רואה הקב"ה, שהאדם לא מוביל את העולם אל היעד. בדרך כלל יש לקב"ה סבלנות, והוא נותן לעולם להתנהל לפי הקצב והבחירה האנושית, וכך הקב"ה מאפשר חריגות קטנות מתוכנית העל. אולם, לפעמים הקב"ה מתערב במציאות ונוטל את מפתחות ההנהגה של העולם מידיו של האדם. התערבות זו גורמת לכך שהנהגת שכר ועונש לא מתגלית במציאות. לפרק זמן מסוים נדחית הנהגת שכר ועונש, ותופסת את מקומה הנהגת הייחוד. ודאי שלקב"ה יש דרכים להוציא לפועל בדרכים משלו גם את הנהגת השכר ועונש.

הרמח"ל מאריך לבאר את מערכת היחסים בין שתי הנהגות אלו. יש תקופות מיוחדות, בהן הנהגה אחת היא הנהגה מרכזית. דור הגאולה מיוחד בכך שהנהגת הייחוד היא הנהגה העיקרית בה הקב"ה מנהיג את עולמו. דבר זה נכון במיוחד בגאולה בה אנו נמצאים, שהיא גאולה בדרך ש"לא זכו".

חז"ל עומדים על כך שיש שתי דרכים למהלך הגאולה: "זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה" 4 . מה הן שתי דרכי הגאולה? יש גאולה הבאה לאחר שעם ישראל חוזר בתשובה שלמה, זיכך את עצמו והגיע למדרגות עליונות שאיתן שהוא ראוי להביא את הגאולה האחרונה. אולם,יש מצב בו למרות הגלות הארוכה, למרות כל הזיכוכים בגלות, עם ישראל לא מצליח להתרומם למדרגה עליונה של גאולה. הקב"ה ממתין לבניו, ובשלב מסוים הוא רואה שאם הוא לא יתערב - עם ישראל יישאר "תקוע בגלות", ולא יצליח לצאת בכוחות עצמו מבית האסורים. כאן מחליט הקב"ה להשתמש בהנהגת הייחוד ולהתערב, ובדרכים שונות ומסובבות הוא מגלגל את מהלכי הגאולה. הקב"ה מעמיד להם מלך קשה 5 , וכד'. הגר"א מבאר שעל שום שני דברים נקרא דורינו דור 'עקבתא דמשיחא'. ראשית, משום שהגאולה תבוא עקב בצד אגודל; ושנית, מפני שהגאולה לא תבוא בצורה גלויה אלא בדרך נסתרת, המסובבת בדרך עקלקלה את מהלכי הגאולה. כל זאת, משום שעם ישראל לא יכול מעצמו בכליו לקבל הארה עליונה של אור הגאולה, והקב"ה מכשיר אותנו בקצב ובדרך שנוכל לקלוט אותו.

לא כאן המקום להרחיב מנין אנו יודעים שאנו במהלך של גאולה בדרך ש'לא זכו'. אחד מן הסימנים המובהקים הוא הייסורים, והופעת הגאולה בדרך טבעית ולא בדרך ניסית. מצד אחד, הופעת הגאולה בדרך טבעית מערבת מאד את האדם בתהליך הגאולה. היא דוחפת אותנו לעשות מעשים הגיוניים שיקדמו את הגאולה הממשית אל הפועל. כך ב"ה זכינו לראות התעוררות מצד חלקים מן האומה לעזוב את הגלות ולשוב לארץ. אולם, מאידך היא מנוהלת בצורה נסתרת על ידי ה'. מה שלפעמים נראה מאד אנושי - הוא בעצם תוכנית אלוקית. הקב"ה נוטע בנו נפש שמואסת בגלות ומשתוקקת לארץ ישראל. לפעמים הנטיעה באה בדרך נעימה, ולפעמים הקב"ה מעורר אותנו בדרכים מסובכות יותר על ידי "מלך קשה כהמן". ככל שאנו מעצמנו מתעוררים לגאולה - כך יש פחות צורך בייסורין (כל זאת על פי ספר 'קול התור').

בגאולה בדרך ש"לא זכו", ההנהגה הבולטת היא הנהגת הייחוד. הקב"ה רוצה לקדם את מהלך הגאולה, לשם כך הוא בוחר את הראויים לכך, ודרכם הוא מקדם את מהלכי הגאולה. מי השותפים לקב"ה במהלכיו? כל אלו שמוכנים לקבל על עצמם משימות, ואפילו לשלם עליהם מחיר אישי. בשורה הזו עומדים כל אלו שנהרגו על קידוש ה'. לשורה זו מצטרפים כל יושבי גוש קטיף וצפון השומרון. נכון שהם משלמים מחיר אישי, אולם,זאת לא משום שהם בצד הלא נכון. דווקא משום שהם מוכנים להיות שליחי ההשגחה העליונה - הם נבחרים למשימות קשות, משימות שלפעמים משלמים עליהם מחיר אישי קשה.

אשרי מי שזוכה להיות משת"פ של הקב"ה!
בדור שלנו, למרות שאנו בדור של גאולה, בדור של גילוי שכינה, בדור של השגחה פרטית - לא נוכל לדעת מי בצד של הקב"ה לפי ההצלחה החומרית הרגעית. לפעמים, דווקא מי שמלא בכוס של ייסורים הוא הקרוב לקב"ה. זאת במיוחד אם הייסורים שלו אינם קשורים לדברים הנוגעים לו באופן אישי, אלא הייסורים נוגעים למשימות הלאומיות למשימות של הקב"ה. כאן, הייסורים הם בשביל לרומם אותנו להעלות אותנו למדרגות עליונות, "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מיסרך" 6 .

רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' ומת במיתה משונה. האם זאת משום שהקב"ה הסתיר פניו ממנו, או שדווקא בהשגחה פרטית נבחר רבי עקיבא מכל חכמי ישראל בשביל לרומם את עם ישראל לדורותיו, בשביל להביא את עם ישראל לגובה של "כך עלה במחשבה לפני" 7 ?

כוחות ההרס הצליחו להרוס את הבתים של אנשי גוש קטיף, אולם, אותם כוחות הצליחו גם לבנות את רוח גוש קטיף את רוח הציונות האמונית. ברשעותם הם הצליחו לבנות קומת אמונה בעם ישראל.

אנו מאמינים בחוק שימור האנרגיה הרוחנית. כל דבר שברוח יש לו כוח נצחי. כל הופעה רוחנית אינה יורדת לטמיון. כל כוח רוחני פועל על העולם, וכל תפילה נענית. גם אם היא לא פועלת בדרך הגלויה שעליה התפללנו, היא פועלת בדרכים סמויות בדרך שהקב"ה בוחר. כל ההשתוקקות לארץ שנתגלתה בחודשים האחרונים יוצרת חיבור פנימי בינינו לבין חלקי ארץ זו. החיבור הפנימי הזה יֵצֵא אל הפועל בבוא העת. ככל שנטפח ולא נזניח קשר זה - כך הכיסופים האלו יביאו אותנו במהרה חזרה אל ארצות החיים האלו.

בדור שבו ההנהגה העיקרית היא הנהגת הייחוד, ה'שחקן העיקרי' הוא הקב"ה. היכולת שלנו לשנות מהלכים היא מוגבלת. אולם, המחויבות שלנו להיות בצד של הקב"ה היא כפל כפליים. על כך אנו רגילים להביא את דברי חז"ל, שעומדים על כך שכל מי שפעל עם אל בזמן הגאולה יבוא ויטול שכרו. יש מהלכים כל כך גדולים, אלוקיים ומוחלטים, שהאדם במעשיו אינו יכול לשנותם. אולם, בתוך כל המהלכים הוא יכול לבחור באיזה צד להיות.

המאמר "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", במובן הרחב שלו, רואה את כל הנעשה במציאות כנעשה מכוח התכנון האלוקי. אולם, מבחינתנו אנו צריכים לעשות את השתדלותנו. בעיקר בענייני יראת שמים, ניתן לחוש במקומות בהם אנו עומדים אל מול הנהגה אלוקית שבאופן נגלה אינה מופיעה בדרך של שכר ועונש. כך ניתן להרגיש בנוגע לגזירת חורבן הישובים. העבודה של יראת שמים בעת הזו היא עבודת האמונה והביטחון בנוכחות האלוקית.

בהמשך אנו נברר שחורבן הישובים היא חלק מברור רוחני גדול ונוקב שעומד להעשות בתוך עם ישראל.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il