ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בן נעמה
בסימן מ"ה סעיף י"ב כותב השו"ע שאם יש עדים רבים בשטר וחלקם קרובים תתקיים העדות בשאר. פסק זה מבוסס (בראשונים על ב"ב קס"ב) על כך שנהגו להשאיר מקום בשטר לחתימת קרובים לכבוד. האם היום שאין מנהג כזה בתי דין פוסלים שטרות שחתומים עליהם גם עדים פסולים?
תשובה:
אכן צדקת בשאלתך, ומכיוון שהיום אין מנהג להשאיר מקום לגדול לחתום משום כבוד, ממילא כל מי שחותם עושה כן מפני שמתכוון להעיד, ולכן מצטרף לפסול את כל העדות, כמבואר במסכת מכות דף ה' ע"ב.
לגבי המנהג בבתי הדין, בימינו הדבר רלבנטי רק לגבי כתובות. לכן, כאשר באה כתובה לפני בית הדין, ואחד החתומים כעדים הוא קרוב או פסול בית הדין פוסל את הכתובה ומורה לכתוב אותה מחדש.
כיצד כותבים כתובה מחדש? זהו דין מורכב ויש לפנות לבית הדין או לרשם הנישואין ברבנות לשם הדרכה. אמנם, כל זאת כאשר העד הפסול חתום גם על כל שאר העותקים של הכתובה, אך אם יש עותק אחד של כתובה עליו חתומים רק העדים הכשרים ניתן לקרוע את הכתובה הפסולה ולהשאיר את העותק בלבד, ואם העותק נמצא ברבנות ניתן לצלם ולעשות העתק נוסף, ולהחזיר להם אחר כך את העותק שלהם, ואז אין צורך בעריכת כתובה חדשה.
מקורות: גמ' מכות ה' ע"ב, ב"ב קסב ע"ב, שו"ע חו"מ סי' ל"ו סע' י"א, וסי' מ"ה סע' י"ב, ונו"כ שם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












