ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- ברכות השבח והראיה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
הטעם לכך שברכת 'שהחיינו' על חבר נאמרת רק אם לא התראו שלושים יום, הוא מפני שההתרגשות הפנימית הרוחנית היא עניין מיוחד ונדיר, ורק לאחר פירוד של שלושים יום מתחדשת התרגשות מיוחדת בעת הפגישה עם חבר טוב ובאה לידי גילוי השמחה על כך. דומה הדבר למועדי ישראל, שדווקא בזכות ימי החול שמפסיקים ביניהם, ניתן לקלוט כל פעם מחדש את אורם המקודש.
אבל פירוד של שנה שלימה כבר יוצר שינוי ממשי בנפש, במשך הימים הרבים הנפש מתרכזת בדברים אחרים, ורגשי הידידות למעשה נשכחים ונעלמים אל תוך גנזיה. גם האבלות מסתיימת לאחר שנה, משום שמשך זמן של שנה מכהה ומשכיח את הרגשות הקודמים. ולמעשה לאחר פירוד של שנה, לאחר שהרגש פנה לתחומים אחרים וחברים שונים, על פי ההגיון היבש המביט אל הגלוי בלבד, אין כמעט אפשרות להחיות מחדש את רגשי החברות. אבל האמת היא שאף שנראה כלפי חוץ כי רגשי החברות נשכחו, מכל מקום בעומק הנפש, החברות חיה וקיימת, ומיד עם הפגישה הראשונה מתעוררת לחיים. יש בעובדה זו רמז לתחיית המתים, ולכן מברכים בעת פגישה עם חבר שלא שמעו דבר אודותיו במשך שנה 'מחיה המתים'. להצביע על הכח העצום של החיים הפנימיים, שגם לאחר תרדמה ארוכה יכול בבת אחת להתעורר לחיים. וכך ממש הננו מאמינים ששום געגוע אמיתי לא ישאר יתום. המוות לא יוכל לבטל את האהבה, ובעומק החיים, בגנזי הנשמה הכל נשאר קיים לעד, עד לקץ הימים, שיקומו הכל לתחייה ויפגשו שוב עם כל יקיריהם ואהוביהם (עיין עולת ראיה ח"א שפ).
הלכה למעשה
למעשה, רבים אינם נוהגים לברך 'שהחיינו' בעת שנפגשים עם חבר. וזאת מפני שהברכה היא רק על פגישה עם חבר טוב במיוחד, שבאמת מתעוררת שמחה בשעה שנפגשים איתו, ולא תמיד אדם יכול להחליט האם מתעוררת אצלו שמחה או לא. ועוד, שכמה מהאחרונים העלו חשש, שאם יהיו רגילים בברכה זו, יהיו אנשים שיעלבו בעת שיראו שחבריהם אינם מברכים 'שהחיינו' על הפגישה עימם, במיוחד כשיראו שעל חבר אחר ברכו. כתוצאה מכך, כדי שלא לפגוע בחבריהם, רבים יברכו 'שהחיינו', אפילו כשאינם שמחים כל-כך, ויבואו לידי ברכה לבטלה. כמו כן, חששו, שיהיו חנפנים ורמאים, שכשיראו אדם שהם חפצים לקבל ממנו טובת-הנאה, מיד יקפצו ויברכו 'שהחיינו', כדי להוכיח לו עד כמה גדולה, כביכול, אהבתם אליו (נימוקי או"ח רכה; חסד לאלפים רכה, טו). אולם למרות זאת, לדעת רוב הפוסקים על פי ההלכה יש לברך 'שהחיינו' על פגישה עם חבר, אלא שיש לדקדק שאכן מדובר בחבר יקר מאוד שהפגישה עימו משמחת.
ברור שגם בעת פגישה עם קרובי משפחה, שלא התראו עימם במשך שלושים יום, מברכים 'שהחיינו'. למשל, סבא שלא פגש את נכדו או נכדתו במשך יותר משלושים יום, והוא שמח לפוגשה, מצווה עליו לברך 'שהחיינו'. וכמובן, איש ואשתו, שלא התראו יותר משלושים יום, אם הם שמחים להיפגש יברכו 'שהחיינו'. וכן הדין לגבי אחים, אחיות, דודים, בני דודים ושאר קרובי משפחה. אולם צריך לדעת, שגם קרובי משפחה אינם יכולים לברך ברכה זו באופן אוטומטי, אלא רק כאשר אכן ישנה שמחה בעת הפגישה - מברכים.
האם טלפון ומכתב נחשבים כפגישה?
מה הדין במקרה שאדם לא ראה את חברו שלושים יום, אבל קיבל ממנו מכתב או דרישת שלום, האם גם במקרה כזה יברך 'שהחיינו' בשעה שיתראה עימו פנים אל פנים, או שרק אם הקשר ביניהם ניתק באופן מוחלט לשלושים יום, יוכל לברך בעת הפגישה 'שהחיינו'? לדעת רובם המכריע של הפוסקים, גם אדם שקיבל מחברו מכתב בתוך אותם שלושים יום, יכול לברך 'שהחיינו', מפני שאינה דומה שמחת הפגישה הממשית לשמחה בעת קבלת מכתב. אבל בעל המשנה-ברורה (רכה, ב) פסק, שהואיל וישנם חולקים, אין לברך, מפני שספק ברכות להקל.
בזמן האחרון התעוררה שאלה עוד יותר קשה, מפני שחברים טובים שאינם נפגשים, מדברים בדרך כלל בטלפון. שיחה בטלפון בודאי יוצרת קשר יותר ממשי מאשר מכתב, ולכן, יתכן, שאם דיברו בטלפון בתוך אותם שלושים יום, שוב לא יוכלו לברך לאחר מכן 'שהחיינו'. למעשה, יש אומרים שאפילו אם דיברו בטלפון, יברכו 'שהחיינו' כשיפגשו ממש (יחו"ד ח"ד יז). ולדעת בעל המשנה-ברורה ודאי שאין לברך 'שהחיינו', מאחר שלא היתה כאן פרידה גמורה של יותר משלושים יום 1 .
^ 1. למעשה המנהג הרווח שלא לברך, אולם מי שהפגישה מאוד משמחת אותו, רשאי לברך 'שהחיינו', שכן למדנו בשיעור "ברכה על דברים חדשים" (השני בסידרה זו) בהערה 1 שלדעת הריב"ש והחת"ס לעניין ברכת 'שהחיינו' אין אומרים 'ספק ברכות להקל', אלא כל ששמח רשאי לברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
