ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
[ב] (א) וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי: (ב) ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים: (ג) ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר: (ד) ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו: (ה) ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה: (ו) ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה: (ז) ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד: (ח) ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד: (ט) ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו: (י) ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו: (יא) ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו: (יב) ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול: (יג) ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך: (יד) ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר: (טו) וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר: (טז) ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן: (יז) ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם: (יח) ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום: (יט) ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן: (כ) ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם: (כא) ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה: (כב) ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה: (כג) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה: (כד) וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב: (כה) וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים:
[ג] (א) ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה: (ב) וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל: (ג) ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה: (ד) וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני: (ה) ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא: (ו) ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים: (ז) ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו: (ח) וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי: (ט) ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם: (י) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים: (יא) ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים: (יב) ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה: (יג) ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם: (יד) ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם: (טו) ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר: (טז) לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים: (יז) ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש: (יח) ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו: (יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה: (כ) ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם: (כא) ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם: (כב) ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים:
[ד] (א) ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה: (ב) ויאמר אליו יהוה מזה (מה זה) בידך ויאמר מטה: (ג) ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו: (ד) ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו: (ה) למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב: (ו) ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג: (ז) ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו: (ח) והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון: (ט) והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת: (י) ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי: (יא) ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה: (יב) ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר: (יג) ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח: (יד) ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו: (טו) ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון: (טז) ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים: (יז) ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת: (יח) וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום: (יט) ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך: (כ) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו: (כא) ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם: (כב) ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל: (כג) ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך: (כד) ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו: (כה) ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי: (כו) וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת: (כז) ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו: (כח) ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו: (כט) וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל: (ל) וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם: (לא) ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו:
[ה] (א) ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר: (ב) ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח: (ג) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב: (ד) ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם: (ה) ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם: (ו) ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר: (ז) לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן: (ח) ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו: (ט) תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר: (י) ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן: (יא) אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר: (יב) ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן: (יג) והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן: (יד) ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום: (טו) ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך: (טז) תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך: (יז) ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה: (יח) ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו: (יט) ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו: (כ) ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה: (כא) ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו: (כב) וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני: (כג) ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך:
[ו] (א) ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.
לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת שופטים
מה הטעם שיש מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ. לָא מַשְׁכַּחַתְּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר. א"כ איך אפשר למנות משאר שבטים. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים - עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים. מה ההבדל בין שְׁנַיִם לבין שְׁנֵי. ומדוע שינה ביניהם. חמשה דברים מועיל עדות עד אחד – וסימן לדבר אֶפְשְׂעָה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
