ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
[כו] (א) ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם: (ב) ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת: (ג) חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה: (ד) ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית: (ה) חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה: (ו) ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד: (ז) ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם: (ח) ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת: (ט) וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל: (י) ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית: (יא) ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד: (יב) וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן: (יג) והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו: (יד) ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה: (טו) ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים: (טז) עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד: (יז) שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן: (יח) ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה: (יט) וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו: (כ) ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש: (כא) וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד: (כב) ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים: (כג) ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים: (כד) ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו: (כה) והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד: (כו) ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד: (כז) וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה: (כח) והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה: (כט) ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב: (ל) והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר: (לא) ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים: (לב) ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף: (לג) ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים: (לד) ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים: (לה) ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון: (לו) ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם: (לז) ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת:
[כז] (א) ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו: (ב) ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת: (ג) ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת: (ד) ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו: (ה) ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח: (ו) ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת: (ז) והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו: (ח) נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו: (ט) ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת: (י) ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף: (יא) וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף: (יב) ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה: (יג) ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה: (יד) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה: (טו) ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה: (טז) ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה: (יז) כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת: (יח) ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת: (יט) לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
