ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
ספר דברים כולו הוא חומש של ביאור ופירוש לארבעת החומשים הראשונים של משה. ובהיותו כזה, מעצם טבעו כפירוש, הוא עושה שימוש במילים אחרות ובביטוים שונים כדי לתאר אירועים ומצוות שכבר הוזכרו בתורה. דוגמה טובה לכך מופיעה בפרשת השבוע, שבה התורה חוזרת על עשרת הדברות שנתגלו לבני ישראל בהר סיני. הניסוח כאן, בספר דברים, שונה מעט מהניסוח שלהן בספר שמות. בתלמוד, בפירושו למשנה, נאמר שההבדלים האלה - כמו השימוש במילה "שמור" במקום במילה "זכור" בעניין מצוות השבת - מלמדים אותנו שהקב"ה אמר כביכול את שתי המילים האלה בבת אחת, דבר הנשגב מיכולתנו ומבינתנו כבני אדם.
מה שהתלמוד מבקש ללמד אותנו באמירה הזאת הוא שכל הפירושים האפשריים וכל רובדי המשמעות של התורה ניתנו לנו במקביל, בבת אחת, בהר סיני. רק התורה שבעל-פה ועבודת פרשני התורה בכל הדורות מגלות לנו את רובדי המשמעות המקוריים האלה, כדי שנוכל ללמוד אותם ולנהוג על פיהם. עצם השימוש במילים שונות כדי להסביר לנו מה שכבר נכתב בתורה מצביע על כך שאנחנו יכולים להבין את התורה לעומקה רק באמצעות התורה שבעל-פה ופרשני התורה הגדולים בכל הדורות.
בדיבר האחרון בעשרת הדברות, משתמשת התורה כאן, בספר דברים, במילה "תתאווה", ואילו בספר שמות היא משתמשת במילה "תחמוד". בדרך זו התורה מציינת בפנינו שיש צורות שונות של השתוקקות ורצון. האחת היא דחף, רצון רגעי שצומח מהזדמנות, מנסיבות, כמו פרסומת באמצעי תקשורת או פגישה אקראית. רצון כזה איננו מתוכנן מראש, ומקורו בחולשה אנושית טבעית שיש לכולנו, הרצון להשיג את מה שעוד אין לנו. אבל יש עוד סוג של רצון שהוא תשוקה מממושכת ומתוכננת שהייתה חלק מחיינו שנים או עשרות שנים. היא גובלת באובססיה או בהתמכרות. שני סוגי הרצון האלה עלולים להמיט חורבן על האדם. התורה מזהירה אותנו מפני התסמינים של ההתנהגות ההרסנית הזאת. השימוש בפעלים השונים, להתאוות ולחמוד, מלמד אותנו שיש סוגים שונים של רצון ושעלינו להתגונן מפני כל הסוגים.
בתלמוד נאמר שהעיניים רואות, ואז הלב חומד. בשמירה על העיניים אנחנו שומרים גם על הלב. דוגמה זו של פרשנות עצמית של התורה מבהירה לכולנו את הלקח וקוראת לנו ליישם אותו בחיינו בתבונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
