ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
גם השבוע נעסוק בביאור החלטתו של אברהם להשתקע ולהתאזרח דווקא תחת שלטונו של אבימלך, כמאמר הכתוב:
"וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים" בראשית כ"א לד).
אבימלך ופיכל שר צבאו, הם היוזמים את כריתת הברית עם אברהם תוך הכרה גם בפעילותו הרוחנית של אברהם, שמשמעותה הכרה בא-לוהים המשגיח על ברואיו. וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אֱ -לֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה" (שם כב).
לפני כריתת הברית, אברהם מבקש לברר העוול שנעשה לו:
"וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ" (שם כה).
אי אפשר לכרת ברית עם שלטון מושחת שאיננו מכבד את זכות הקנין של אזרחיו.
תשובתו / התנצלותו של אבימלך טעונה לימוד. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם".
הכתוב מוסיף עוד פרט חשוב:
"וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית" (שם כז).
צריך להבין מה פשר נתינת הצאן והבקר לאבימלך, אם הברית היא ביוזמת אבימלך והיא הדדית למה אברהם משלם לאבימלך? הפרשנים התלבטו כיצד להסביר את דבריו של אבימלך ולהבין מכמה חלקים מורכבת תשובתו.
ננסה לצעוד בעקבותיהם.
נציע את ההסבר הבא: תפקידו של כל שלטון הוא להבטיח את בטחון האזרחים ולהגן עליהם הן מפני אויבים חיצוניים והן מבחינת מניעת מצב של "איש את רעהו חיים בלעו". במצב של אנרכיה יש סכנה גדולה שהחזקים ינצלו את כוחם כדי לחמוס ולפגע דווקא בחלשים. הבטחת ביטחונם האישי והגנת רכושם של האזרחים מורכבת מכה פעולות:
הראשונה - פעילות מודיעינית של רשויות הביטחון, שמטרתה לזהות מבעוד יום את גורמי הפשיעה ולסכל מראש את כוונותיהם. זוהי התנצלותו הראשונה של אבימלך ובלשוננו: גורמי המודיעין שלי לא גילו מי עשה או עלול לעשות מעשה שכזה. בלשון הכתוב: "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה".
השניה - התייחסות רצינית לכל תלונה שמוגשת על ידי מי שאוים או נפגע. אבימלך מתנצל: לא הוגשה כל תלונה בנושא, בלשון הכתוב "וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי".
השלישית - הנחיות מצד האחראים לגורמי האכיפה לטיפול מהיר ופענוח "הַיּוֹם" של כל תלונה שכזו. בלשון הכתוב: "וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם".
מה תפקידו של האזרח הקטן ומה אמורה להיות "תרומתו" להבטחת פעילותה של המערכת? התשובה היא תשלום מיסים. תשלום מס משמעותו הכרה בשלטון (רמב"ם פרק ה מה' גזלות) ושותפות במאמץ להבטיח חיי שלוה לאזרחים. לכן אברהם שהשתכנע שאכן אבימלך, המכיר בקב"ה, מעוניין להבטיח את סדרי הממשל התקין ראוי לכך שאברהם יכיר בשלטונו ישתקע בארצו משלם מיד את מסיו על פי החוק.
אנו תפילה שגם מדינת ישראל תבטיח את שלום אזרחיה ותגן עליהם גם מפני אויבינו החיצוניים וגם מפני פורעי חוק מכל הסוגים, שאינם מאפשרים לזולתם משלמי המסים, לחיות את חייהם בשקט ובשלוה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













