ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
ננסה השבוע לבדוק מה היה מעמדה ההנהגתי וההלכתי של דבורה הנביאה.
הכתוב מגדיר את מעשיה בדרך הבאה:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא" (שופטים ד' ד).
בדיקה בספר שופטים מגלה כי אין אחידות בהגדרה המופיעה בכתוב. יש שהיו מושיעים, יש שרים יש ראש וקצין ויש שופטים ויש שסרבו להיות מושלים.
ברור שאין כל רמז בכתוב לפעילות משפטית של המנהיגים בתקופה זו. אם נשתמש במושגים יותר מאוחרים, נאמר כי פעילותם הייתה בתחום של מה שנקרא היום 'הרשות המבצעת'.
אם כך, באיזה תחום פעלה דבורה?
המדרש מסביר כי היא הייתה תלמידת חכם בדור שהיו בו מעט מאוד תלמידי חכמים והיא הייתה מלמדת תורה לרבים.
וז"ל המדרש: "אמרו, לא היו תלמידי חכמים בישראל אלא כמלא חצי דקל (=תומר) בלבד, ... כך דבורה הולכת ויושבת תחת דקל ומלמדת תורה ברבים" (אליהו רבה (איש שלום) פרשה י).
כך גם מסביר הרדב"ז על הרמב"ם: "שהיתה מלמדת להם המשפטים" (הלכות מלכים פרק א ה"ה).
הרא"ש מגדיל ומסביר כי הייתה "מלמדת דייני ישראל" (שבועות פ"ד סי' ב).
בדיקה מעמיקה בדברי הראשונים מגלה שדווקא להם היה ברור כי משמעות הביטוי "הִיא שֹׁפְטָה" הוא שישבה על כס המשפט, כדיינת והם דנים בשאלה כיצד היא עסקה בפעילות שהיום הייתה מוגדרת בתחום 'הרשות השופטת'?
יש מן הראשונים הרואים בכך בעיה ולכן הם מתרצים שהופעל כאן דין "קיבלו" שמאפשר מינוי דיין שאינו כשר והם עשו זאת מפני שהייתה נביאה (הרא"ש שם, תוס' בבא קמא טו ע"א).
אחרים תרצו שהייתה זו הוראת שעה נבואית (תוס' נידה נ ע"א). לא היה צורך בהפעלת דין "קיבלו" כיוון שלנביא מותר לתת "הוראת שעה" גם כנגד ההלכה הקבועה.
בעל ספר החינוך (מצוה עז) הרשב"א (בחידושיו על בבא קמא טו ע"א) הריטב"א (בחידושיו על קידושין לה ע"א) ובעלי התוס' (נידה נ ע"א) מביאים דעה כי אכן אין כל בעיה הלכתית שאשה תשב בבית הדין ותכהן בתפקיד של דיין.
לדעה זו הדרשה המופיעה בחז"ל על הפסוק: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כ"א א) "השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה" (בבא קמא טו ע"א) כוללת בתוכה גם את כשרותה של האשה לדון.
ברור לפי דעה זו שאי כשרותה של האשה להעיד איננה נובעת מפסול או אי אמינות אלא מפטור כמו הפטור ממצוות עשה שהזמן גרמא.
בימים אלה שסוגיית 'הדרת הנשים' "מככבת", כדאי לעיין גם בסוגיא זו ולהתפלל
שהחובה לשמור על הצניעות, לא תהווה תירוץ לפגיעה ולהתנהגות שמקורה ביהירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
