ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך, אליהו בן שרה כרמל
נברר השבוע נקודה נוספת הקשורה לאותו דיון. מי ישב על כסא ד'? מי ישב על כסאו של דוד?
לבת שבע ולדוד ברור כי שלמה הוא המועמד. לכאורה, שלמה הוא בנה הגדול של בת שבע, מי שנולד אחרי שאחיו הגדול מת, מיד לאחר לידתו (שמו"ב פרק יב).
עיון ברשימות היחס של בני דוד בספר דברי הימים, מגלה פרטים נוספים שאינם מופיעים בספר שמואל. וז"ל הכתוב:
"וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ ... וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל"
(דברי הימים א ג' א,ה).
לפי זה, שלמה היה בנה הקטן של בת שוע בת עמיאל.
בפשטות, לפי הכלל של "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" וכך גם פשוט לרד"ק (בַּמָּקוֹם), בת שוע בת עמיאל היא בת שבע בת אליעם. השמות בת שבע ובת שוע כמעט זהים. אליעם ועמיאל הם אותו שם בחילוף סדר האותיות, מה שלא גורם לשינוי במשמעות (במאמר מוסגר נציין כי שני השמות כוללים את נוסחת הגיור עמך עמי ואלקיך אלקי).
אם אכן נכון הדבר, מתברר כי שלמה הוא הבן החמישי של בת שבע, שהרי הבן הראשון נפטר מיד עם לידתו ולא קיבל שם (לטעון שהבנים אינם מנויים לפי סדר הולדתם הוא דוחק, עיינו ברד"ק שם).
מה קרה לשלשת האחים הגדולים של שלמה-ידידיה?
כדי להבין את התשובה, נעיין בפסוק המתאר את פגישתם הראשונה של דוד ובת שבע, כתוצאה של אותו מפגש הרתה בת שבע לדוד את בנה הראשון. וז"ל הכתוב:
"וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ" (שמואל ב י"א ד).
לכאורה היינו מצפים שיהיה כתוב: "ויקחה ויבא אליה" שהרי זו דרכו של הכתוב בכל מקום וללא יוצא מן הכלל, לתאר יחסי קרבה ואישות בין בני זוג (עיינו: בראשית כ"ט כג , שם ל' ד, שם ל"ח ב גם שם מדובר בבת שוע, שם שם יח, שופטים ד' כב, שם ט"ז א, רות ד' יג).
לכן מסקנתנו היא, שהכתוב בחר בשינוי ספרותי זה, כדי להטיל גם על בת שבע חלק מהאחריות להתרחשות.
אם אכן דברינו נכוחים, נוכל להציע כי כשם שדוד "שילם ארבעתים את השה" בארבעת בניו (הבן הראשון של בת שבע, תמר (או לחלופין אדניה), אמנון ואבשלום), כך גם בת שבע "שילמה" בארבעת בניה הראשונים. "תשלום" זה איננו סותר את הליך החזרה בתשובה שדוד ובת שבע עברו.
שמות בניה של בת שבע רומזים להליך:
הראשון שקיבל שם היה שִׁמְעָא שמשמעותו הקשבתי ושמעתי את תוכחת הנביא נתן.
שׁוֹבָב - שם זה קשור בטבורו לענייני חזרה תשובה כלשון הגמרא "שובב - ששיבב את יצרו" (סוטה יב ע"א) כך הבינו גם מחברי הסליחות לצום גדליה (עיינו גם ירמיהו ג' יב ועוד).
קריאת הבן הרביעי בשם נָתָן משמעותו הכרזה: הנביא נתן למרות ואולי בגלל התוכחה שלך, אנו לאות הערכה, קוראים לבננו בשמך.
לפי זה, שמות בניה של בת שבע = בת שוע מבטאים תהליך של חשבון נפש עמוק וארוך.
הליך תשובה שסלל את הדרך להמלכתו של שלמה = ידידיה ולהכרזה מתוך כך: "זו כחה של תשובה מאהבה שהופכת זדונות לזכויות".
הבה נתפלל כי גם דורנו יפנים את המסר אודות כוחה של תשובה מאהבה.
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
עבודה שאין לה סוף
הנאה ממעשה שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכלוך הקדוש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
