ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך, אליהו בן שרה כרמל
נברר השבוע נקודה נוספת הקשורה לאותו דיון. מי ישב על כסא ד'? מי ישב על כסאו של דוד?
לבת שבע ולדוד ברור כי שלמה הוא המועמד. לכאורה, שלמה הוא בנה הגדול של בת שבע, מי שנולד אחרי שאחיו הגדול מת, מיד לאחר לידתו (שמו"ב פרק יב).
עיון ברשימות היחס של בני דוד בספר דברי הימים, מגלה פרטים נוספים שאינם מופיעים בספר שמואל. וז"ל הכתוב:
"וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי דָוִיד אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ ... וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל"
(דברי הימים א ג' א,ה).
לפי זה, שלמה היה בנה הקטן של בת שוע בת עמיאל.
בפשטות, לפי הכלל של "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" וכך גם פשוט לרד"ק (בַּמָּקוֹם), בת שוע בת עמיאל היא בת שבע בת אליעם. השמות בת שבע ובת שוע כמעט זהים. אליעם ועמיאל הם אותו שם בחילוף סדר האותיות, מה שלא גורם לשינוי במשמעות (במאמר מוסגר נציין כי שני השמות כוללים את נוסחת הגיור עמך עמי ואלקיך אלקי).
אם אכן נכון הדבר, מתברר כי שלמה הוא הבן החמישי של בת שבע, שהרי הבן הראשון נפטר מיד עם לידתו ולא קיבל שם (לטעון שהבנים אינם מנויים לפי סדר הולדתם הוא דוחק, עיינו ברד"ק שם).
מה קרה לשלשת האחים הגדולים של שלמה-ידידיה?
כדי להבין את התשובה, נעיין בפסוק המתאר את פגישתם הראשונה של דוד ובת שבע, כתוצאה של אותו מפגש הרתה בת שבע לדוד את בנה הראשון. וז"ל הכתוב:
"וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ" (שמואל ב י"א ד).
לכאורה היינו מצפים שיהיה כתוב: "ויקחה ויבא אליה" שהרי זו דרכו של הכתוב בכל מקום וללא יוצא מן הכלל, לתאר יחסי קרבה ואישות בין בני זוג (עיינו: בראשית כ"ט כג , שם ל' ד, שם ל"ח ב גם שם מדובר בבת שוע, שם שם יח, שופטים ד' כב, שם ט"ז א, רות ד' יג).
לכן מסקנתנו היא, שהכתוב בחר בשינוי ספרותי זה, כדי להטיל גם על בת שבע חלק מהאחריות להתרחשות.
אם אכן דברינו נכוחים, נוכל להציע כי כשם שדוד "שילם ארבעתים את השה" בארבעת בניו (הבן הראשון של בת שבע, תמר (או לחלופין אדניה), אמנון ואבשלום), כך גם בת שבע "שילמה" בארבעת בניה הראשונים. "תשלום" זה איננו סותר את הליך החזרה בתשובה שדוד ובת שבע עברו.
שמות בניה של בת שבע רומזים להליך:
הראשון שקיבל שם היה שִׁמְעָא שמשמעותו הקשבתי ושמעתי את תוכחת הנביא נתן.
שׁוֹבָב - שם זה קשור בטבורו לענייני חזרה תשובה כלשון הגמרא "שובב - ששיבב את יצרו" (סוטה יב ע"א) כך הבינו גם מחברי הסליחות לצום גדליה (עיינו גם ירמיהו ג' יב ועוד).
קריאת הבן הרביעי בשם נָתָן משמעותו הכרזה: הנביא נתן למרות ואולי בגלל התוכחה שלך, אנו לאות הערכה, קוראים לבננו בשמך.
לפי זה, שמות בניה של בת שבע = בת שוע מבטאים תהליך של חשבון נפש עמוק וארוך.
הליך תשובה שסלל את הדרך להמלכתו של שלמה = ידידיה ולהכרזה מתוך כך: "זו כחה של תשובה מאהבה שהופכת זדונות לזכויות".
הבה נתפלל כי גם דורנו יפנים את המסר אודות כוחה של תשובה מאהבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













