כמה בריתות היו? | הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
נצבים

קטגוריה משנית

5228

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם. וגו'. כתב רבינו בחיי:

נתקבצו עתה בכאן (בערבות מואב, לפני כניסתם לארץ) כל ישראל בברית השני כשם שנתקבצו בברית הראשון במעמד הר סיני. ומפני שבטלו הברית הראשון שבסיני באמרם, אלה אלהיך ישראל, לפיכך חזר כאן בארץ מואב לכרות עמהם ברית אחר וקבלוהו עליהם באַלה ובשבועה. ע" .

אכן במסכת סוטה (לז, ב) נחלקו חכמים כמה בריתות היו לבני ישראל והיכן.

רבי ישמעאל אומר, בסיני נאמרו כללות (התורה), ופרטות באהל מועד. פירש רש"י, כגון, בסיני נאמר, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלוֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ. ולא פירש מתן דמים כיצד, הקטרת אימורים והפשט וניתוח וכליל של עולה. ובספר ויקרא, באהל מועד פירשה. רבי עקיבא אומר, כללות ופרטות נאמרו בסיני, ונשנו באוהל מועד. ונשתלשו בערבות מואב.

עוד אמרו בגמרא (שם):

רבי שמעון, מוציא הר גריזים והר עיבל, ומכניס אהל מועד.

רבי שמעון סובר, שישראל כשנכנסו לארץ בזמן יהושע באו להר גריזים והר עיבל לברך ולקלל, לא אמרו שם אלא מצות שנזכרו בפרשת כי תבוא (כז, טו־כו), שנים עשר ארור האיש, וגו'. ולא באו שם בברית על התורה כולה. ואילו התנא הראשון (בברייתא) סובר, שבהר גריזים ובהר עיבל, כרתו ברית על כל התורה כולה. וביארה הגמרא, שתנא ראשון סובר כרבי ישמעאל, שבמדבר נכרתות שתי בריתות. האחת, בהר סיני ובאהל מועד. (בהר סיני על הכללות ובאהל מועד על הפרטות). השניה, בערבות מואב. והשלישית, בהר גריזים והר עיבל. רבי שמעון סובר כרבי עקיבא, שבמדבר נכרתו שלש בריתות. אחת, בסיני. שניה, באהל מועד והשלישית בערבות מואב. ואילו בהר גריזים והר עיבל, נאמרו ברכות וקללות שבארורים בלבד, ולא כל התורה כולה.

נמצא שלדברי כולם נכרתו שלש בריתות, אלות וקללות, על כל התורה כולה. אלא שנחלקו אם השלישית היתה במדבר, על ידי משה רבינו. או בארץ על ידי יהושע בן נון.
אכן גם מי שסובר שהיו במדבר שתי בריתות, לכאורה, אינו מתאים לדברי רבינו בחיי, שנימק הצורך בברית השניה, כי הראשונה הופרה על ידי ישראל שעשו את העגל. שהרי לדברי רבי ישמעאל, הברית שבהר סיני לא הושלמה עד אשר נגמרה באהל מועד על פרטות התורה. ואהל מועד הוקם לאחר חטא העגל. שאהל מועד הוקם בראשון לחודש הראשון בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים. ואילו חטא העגל היה ארבעים יום לאחר מתן תורה, תשעים יום מאז יצאו ממצרים. יוצא איפוא, שהברית בערבות מואב לא חידשה לגבי ברית אהל מועד. ואין לומר שהיא חידשה לגבי ברית הר סיני, כי בפרטות כלולים גם הכללות, וכאשר נכרתה ברית על הפרטות בעצם היתה בזה ברית גם על הכללות. אם כן מדוע הוצרכו לברית נוספת בערבות מואב.

לדעת רבינו בחיי אפשר לומר, שכיון שברית אהל מועד השלימה את ברית הר סיני, מלכתחילה היתה בה חסרון, והיה צורך בברית נוספת בערבות מואב. והטעם לכך, כי היות ישראל במדבר בהנהגת משה רבינו, מסובבים בנסים הנובעים מקרבת אלהים מיוחד לעם כולו, לא העידה על ישראל שישמרו התורה גם כאשר יכנסו לארץ בהנהגת יהושע בן נון, בלא מָן, מי באר וענני כבוד, ועוד. אילו לא חטאו בחטא העגל, היתה נמשכת גדולת המדבר לעם ישראל לדורות עולם ולא היו יורדים מדרגתם העליונה, ממילא היה די בברית הראשונה. אך כיון שלא כך היה, אף על פי שבמדבר נמשכו חיי ההוד בעטיו של משה, אהרן ומרים, היה צורך לקרבם לתורה ולמצוֶה אותה, בברית חדשה לפני כניסתם לארץ.

אכן לדעת רבי עקיבא ורבי שמעון, שאחרי חטא העגל נעשתה ברית שניה באהל מועד. ובכל זאת נעשתה ברית שלישית בערבות מואב, מלמד הדבר שישנה סיבה אחרת לשלשת הבריתות ולאו דוקא חטא העגל. עוד יש לשים לב, שגם לדעת התנא הראשון, שסובר כרבי ישמעאל, היו שלש בריתות. אלא שנחלקו היכן היתה ברית זאת. לדעת רבי שמעון היתה בערבות מואב, ולדעת התנא האחר, היתה בהר גריזים והר עיבל. ויש להבין מה שֹרש המחלוקת וטעמה.
אלא כפי שכבר נתבאר כמה פעמים, האדם מורכב משלשה דברים. כוחו הגופני, כוחו הרוחני, והכוח המקשר ומתאם בין שני אלה. ברית הר סיני שהיתה במעמד קבלת התורה, הינו לכוחו הרוחני של עם ישראל. העגל שעשו אחר כך פגע ברוחניות העם. אהל מועד, שהוא המקום לעבודת ה' בגופו של האדם או ממונו, הברית שנעשתה שם באה לחזק את כוחו הגופני של יהודי לשעבדו לבורא עולם. ולכן סובר רבי ישמעאל שבסיני נאמרו כללות התורה. כלומר, כל מצות התורה נאמרו בסיני. אך הפרטים לא נאמרו, אלא באהל מועד. כי הפרטים משמעותם, הישום המעשי של כל מצוה ומצוה. ביצוע, ודרך עשיית המצוה, שייכים לכוחו הגופני של האדם, אשר באבריו הוא מוציא לפועל קיום המצות. לדעת רבי עקיבא, גם בסיני נאמרו פרטות התורה. כי ישנם שני עניינים בקיום מצוה. האחד, קבלת עול מלכות שמים על האדם, שהוא מוכן להיות עבד ה' העומד לשמוע וללמוד מה יצוה בוראו, כדי שיוכל להוציא לפועל המעשים הרצויים. זאת היתה הברית של הר סיני. ונשנו הדברים מבחינה מעשית באוהל מועד. כי עבודת ה' במקדש, הינה שיא שיעבוד האדם לקונו מבחינה גופנית. ולכן שם מקום הקרבת הקרבנות המכפרים על ישראל, ומביאים בעטיים כל הברכה הנצרכת לאדם שיוכל להקדיש את חייו לעבודת ד' הטהורה.
בזה נבין טוב יותר, שבעצם ברית אהל מועד לא תיקנה את הברית שהופרה בהר סיני. כי כל אחת פועלת במישור אחר של האדם. לפיכך כתב רבינו בחיי, שהיה צורך בברית נוספת לתקן הראשונה.
הברית השלישית לדעת רבי שמעון, היתה בערבות מואב, ולדעת התנא, בארץ ישראל. ערבות מואב היתה התחנה האחרונה לפני כניסת ישראל לארץ. דהיינו, ברית זו קשורה לארץ. אלא שנחלקו אם נעשתה לפני שנכנסו לארץ, על ידי משה רבינו. או שנעשתה לאחר הכניסה לארץ, על ידי יהושע. מעלתה של הארץ שהיא עיקר מקום קיום כל מצות התורה, ולכן יש בה תיאום בין רוחניות האדם וגופו. שלפעמים, אדם חושב בצורה עליונה יותר ממה שהדבר בא לידי ביטוי מעשי בפעולותיו. סגולת הארץ גורמת שתהיה השפעה חזקה יותר, של רוחניות האדם על גופו, ועל ידי כך, גם רוחו וגם גופו יהיו משועבדים לה', בכל כוחו של האדם. לפי זה מובן, שיש בברית זו תיקון לברית הראשונה, ששיעבדה את רוחניות ישראל לקדוש ברוך הוא. מפני שלמעשה היא כוללת את כל שלשת הכוחות המרכזיים של האדם ומפעילה אותם לעבודת ה' הנכונה כפי שנצטוינו בתורה.
לדעת רבי שמעון, עוד לפני הכניסה לארץ, משה רבינו הכין את העם. ולפי שהכניסה לארץ היא עיקר גדול בעבודת ה', ושעת הכניסה השפיעה על כל דורות ישראל לעתיד, היה צורך שדוקא משה רבינו יכניס את העם על כל פלגיו וענפיו בברית זו. וכאשר נכנסו לארץ היו מוכנים לקלוט את השפע האלהי המושפע בה. לעומתו, דעת התנא הראשון, שרק בארץ עצמה יש סגולה שהברית תשפיע כראוי, ולכן היה צורך תחילה להיכנס לארץ ואחר כך לערוך את הברית. אכן, לא נעשה הדבר מיד עם כניסתם לארץ, אלא הלכו לאלון מורה, שהיא שכם, שם הובטחה הארץ לאברהם אבינו, ושם הוא בנה מזבח להודות לקדוש ברוך הוא על מתנה זו. הווה אומר, משם נמשך השורש לקשר של ישראל והארץ, לפיכך שם המקום הראוי להשפיע על ישראל שפע אלהי גדול שיתן להם כח ועוז לשמור את התורה ולקיים מצותיה בארץ, וממילא יזכו להשתרש בה וירשוה. ויתירה מכך, גם מצות המילה וכריכתה בירושת הארץ, נאמרה לאברהם אבינו באלוני ממרא, שהיא שכם, ושם מל אברהם את עצמו ובני ביתו ונראה אליו ה', ונגלו לו שלשת המלאכים, ונתבשר שעתידה שרה ללדת לו בן, שצאצאיו עתידים לרשת את הארץ ולקיים מצות התורה בה.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל [email protected]

נצבים

הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב

אב בית הדין הרבני בירושלים. מחבר הספרים: אבני ברקת על פרשיות השבוע, נתיבות למדרש חכמים.

1:04
גרים
האם קבלת תורה ומצוות מעכבת גיור?
ה' אייר תשס"ט
כי תצא
סמיכות המצוות בפרשת כי תצא
תשס"ב
וישלח
המלאכים של הצדיקים
תשס"ב
תצוה
פרשת תצוה
תשס"ג

נצבים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ניצבים
רבנים שונים | אלול תשפ"ה
קרוב אליך
קרוב אליך – וילך
עלון מספר 573
רבנים שונים | תשרי תשפ"ו
נצבים
אהבה ודבקות בעבודת השם
הרב שי טחן | אלול תשפ"ה
45 דק'
נצבים
איך התשובה פועלת?
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול תשפ"ה

נצבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב שמואל אליהו
הרב יוסף צבי רימון
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג צבי שכטר
הרה"ג חיים שטיינר
הרב אורי שרקי
הרב בני אלון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו