ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה - ונדחתה. סיבת הדחיה לא נמסרה לה.
לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בע"פ כי הסיבה לדחיית בקשתה הינה גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. בדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.
חברי הוועדה טענו כי הדברים שנאמרו ע"י יו"ר הוועדה, נאמרו על ידו כאדם פרטי, וכי אינם מייצגים את דעת חברי הוועדה.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
153 - וועדת קבלה ליישוב חלק א
154 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב
155 - פירוק חברה ותחרות עסקית
טען עוד
לבקשת ביה"ד פרטו חברי הוועדה את אופן עבודתה ושיקוליה. שיקולי הוועדה הם: האפשרות להשתלב בקהילה מבחינה חברתית, גיל המועמד, מצבו המשפחתי, רמתו הדתית, רמה אישית וכן לעיתים שיקול "לפנים משורת הדין".
אין פרוטוקול מסודר ומנומק בכל המקרים, גם לא במקרה שלפנינו. הסיבה שתשובת הוועדה ניתנת בצורה לקונית ללא נימוקים היא: על מנת לא לפגוע במשפחות הנדחות.
דיון
בגיליון הקודם הכריע בית הדין, שהפעלת וועדת קבלה אפשרית, למרות שהקמתה נעשתה ללא אישור "אדם חשוב".
באופן עקרוני, אנו סבורים שיש מקום לקיומה של וועדת קבלה בישובים קטנים בלבד, ובתנאי שכך סוכם עם בעלי הקרקע (מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, קק"ל וכד'). כך אף נהוג בארץ מזה שנים רבות.
לטענת הישוב, בית הדין אינו יכול להתערב בהחלטות הוועדה.
בית הדין מקבל את העמדה שהוא אינו יכול לשמש כוועדת קבלה. אך זכותה של הוועדה שלא יתערבו בהחלטתיה, היא רק בתנאי שהוועדה פעלה באופן סביר והגון. אם ישנה חריגה מהנורמות הבסיסיות ומכללי הצדק הטבעי, זכותו וחובתו של בית הדין להתערב. ואף לגבי הכלל הידוע "דינא דמלכותא - דינא" נקבע בהלכה1 שזה בתנאי שהשלטון נוהג ביושר ובשוויון. ואף מלך ישראל כפוף לחוקי התורה והצדק2. וממילא בנדון דידן על ביה"ד לבדוק עם נהגה הוועדה באופן סביר והגון.
מבחינה מנהלתית, לא מצאנו פגמים בסדרי העבודה של הוועדה, למעט אי רישום פרוטוקול. אנו ממליצים כי להבא ירשם פרוטוקול מדיוני הוועדה. אולם פגם זה אין בו כדי לגרום לביטול החלטה מהחלטות הוועדה.
ביחס לשקולי הוועדה. לא לנו להביע דעה על האופי הרצוי של הישוב. דבר זה מסור לתושביו ולמקימיו, ודבר מקובל הוא שמייסדי ישוב ירצו לשמור על האופי שעליו החליטו (בגבולות ההגינות). אכן אילו היו המתיישבים שוקלים שיקולים פסולים (או חוסר איזון בולט בין השיקולים) לצורך מטרה זו, היה מקום להתערב בהחלטתם. אולם לא כך הדבר במקרה שלפנינו.
שיקול גיל המועמד הינו לגיטימי רק במידה ויש לגיל השפעה משמעותית על מרקם החיים ביישוב. לגבי שוכרת, לדעתנו השפעתו פחותה.
מאידך, חוסר אמצעים הינו שיקול פסול מכל וכל, משני היבטים: האחד, בעלי האמצעים מצווים לסייע למי שזקוקים לסיוע. ידוע הכלל שעניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת - וכיצד יהיו בכלל 'עניי עירך', אם הקבוצה בעלת האפשרויות הכלכליות אינה מאפשרת למעוטי יכולת להיכנס בגבולה. עוד ציוונו חכמים: "הזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה". אנו למדים מכך, ששותפותן של משפחות דלות אמצעים, אינה רק נטל על החברה אלא היא מהווה גם מקור של ברכה.
אולם במקרה הנדון לא הוכח כי אכן נשקלו שיקולים מעין אלו. ברור גם כי החשש שמא יהפוך המועמד למעמסה כלכלית על הישוב, הינו שיקול פסול מכל וכל.
לאור חידוד העקרונות, אנו רואים מקום לקיום דיון מחודש בשאלת התאמתה של התובעת לישוב. ומכיוון ש'עביד איניש לאחזוקי דבוריה, אנו סבורים שיש להרכיב ועדה אד הוק לצורך דיון זה בלבד. ועדה זו יכולה להיבחר ישירות ע"י התושבים, או ע"י המזכירות.
החלטה
1. על ועדת הקבלה לקיים דיון נוסף בבקשתה של התובעת להתגורר כשוכרת בישוב.
2. אנו ממליצים כי בדיון זה ישבו רק מי שלא היה שותף לדיונים בנושא עד כה.
אנו מקווים כי עם מתן פס"ד בענין רגיש (משני הצדדים) זה, יבוא השלום למקומו.
והאמת והשלום אהבו
___________________________________________________________
שו"ע חו"מ שסט'
2 רמב"ם מלכים ג', ח'. וסנהדרין ב'
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
