ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה - ונדחתה. סיבת הדחיה לא נמסרה לה.
לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בע"פ כי הסיבה לדחיית בקשתה הינה גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. בדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.
חברי הוועדה טענו כי הדברים שנאמרו ע"י יו"ר הוועדה, נאמרו על ידו כאדם פרטי, וכי אינם מייצגים את דעת חברי הוועדה.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
153 - וועדת קבלה ליישוב חלק א
154 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב
155 - פירוק חברה ותחרות עסקית
טען עוד
לבקשת ביה"ד פרטו חברי הוועדה את אופן עבודתה ושיקוליה. שיקולי הוועדה הם: האפשרות להשתלב בקהילה מבחינה חברתית, גיל המועמד, מצבו המשפחתי, רמתו הדתית, רמה אישית וכן לעיתים שיקול "לפנים משורת הדין".
אין פרוטוקול מסודר ומנומק בכל המקרים, גם לא במקרה שלפנינו. הסיבה שתשובת הוועדה ניתנת בצורה לקונית ללא נימוקים היא: על מנת לא לפגוע במשפחות הנדחות.
דיון
בגיליון הקודם הכריע בית הדין, שהפעלת וועדת קבלה אפשרית, למרות שהקמתה נעשתה ללא אישור "אדם חשוב".
באופן עקרוני, אנו סבורים שיש מקום לקיומה של וועדת קבלה בישובים קטנים בלבד, ובתנאי שכך סוכם עם בעלי הקרקע (מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, קק"ל וכד'). כך אף נהוג בארץ מזה שנים רבות.
לטענת הישוב, בית הדין אינו יכול להתערב בהחלטות הוועדה.
בית הדין מקבל את העמדה שהוא אינו יכול לשמש כוועדת קבלה. אך זכותה של הוועדה שלא יתערבו בהחלטתיה, היא רק בתנאי שהוועדה פעלה באופן סביר והגון. אם ישנה חריגה מהנורמות הבסיסיות ומכללי הצדק הטבעי, זכותו וחובתו של בית הדין להתערב. ואף לגבי הכלל הידוע "דינא דמלכותא - דינא" נקבע בהלכה1 שזה בתנאי שהשלטון נוהג ביושר ובשוויון. ואף מלך ישראל כפוף לחוקי התורה והצדק2. וממילא בנדון דידן על ביה"ד לבדוק עם נהגה הוועדה באופן סביר והגון.
מבחינה מנהלתית, לא מצאנו פגמים בסדרי העבודה של הוועדה, למעט אי רישום פרוטוקול. אנו ממליצים כי להבא ירשם פרוטוקול מדיוני הוועדה. אולם פגם זה אין בו כדי לגרום לביטול החלטה מהחלטות הוועדה.
ביחס לשקולי הוועדה. לא לנו להביע דעה על האופי הרצוי של הישוב. דבר זה מסור לתושביו ולמקימיו, ודבר מקובל הוא שמייסדי ישוב ירצו לשמור על האופי שעליו החליטו (בגבולות ההגינות). אכן אילו היו המתיישבים שוקלים שיקולים פסולים (או חוסר איזון בולט בין השיקולים) לצורך מטרה זו, היה מקום להתערב בהחלטתם. אולם לא כך הדבר במקרה שלפנינו.
שיקול גיל המועמד הינו לגיטימי רק במידה ויש לגיל השפעה משמעותית על מרקם החיים ביישוב. לגבי שוכרת, לדעתנו השפעתו פחותה.
מאידך, חוסר אמצעים הינו שיקול פסול מכל וכל, משני היבטים: האחד, בעלי האמצעים מצווים לסייע למי שזקוקים לסיוע. ידוע הכלל שעניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת - וכיצד יהיו בכלל 'עניי עירך', אם הקבוצה בעלת האפשרויות הכלכליות אינה מאפשרת למעוטי יכולת להיכנס בגבולה. עוד ציוונו חכמים: "הזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה". אנו למדים מכך, ששותפותן של משפחות דלות אמצעים, אינה רק נטל על החברה אלא היא מהווה גם מקור של ברכה.
אולם במקרה הנדון לא הוכח כי אכן נשקלו שיקולים מעין אלו. ברור גם כי החשש שמא יהפוך המועמד למעמסה כלכלית על הישוב, הינו שיקול פסול מכל וכל.
לאור חידוד העקרונות, אנו רואים מקום לקיום דיון מחודש בשאלת התאמתה של התובעת לישוב. ומכיוון ש'עביד איניש לאחזוקי דבוריה, אנו סבורים שיש להרכיב ועדה אד הוק לצורך דיון זה בלבד. ועדה זו יכולה להיבחר ישירות ע"י התושבים, או ע"י המזכירות.
החלטה
1. על ועדת הקבלה לקיים דיון נוסף בבקשתה של התובעת להתגורר כשוכרת בישוב.
2. אנו ממליצים כי בדיון זה ישבו רק מי שלא היה שותף לדיונים בנושא עד כה.
אנו מקווים כי עם מתן פס"ד בענין רגיש (משני הצדדים) זה, יבוא השלום למקומו.
והאמת והשלום אהבו
___________________________________________________________
שו"ע חו"מ שסט'
2 רמב"ם מלכים ג', ח'. וסנהדרין ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
