ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

ערך: הרב סיני לוי

וועדת קבלה ליישוב חלק ב

מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
לחץ להקדשת שיעור זה
סיפור המעשה:
הלכה פסוקה
הרה"ג דוב ליאור
1 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
2 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
3 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה - ונדחתה. סיבת הדחיה לא נמסרה לה.

לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בע"פ כי הסיבה לדחיית בקשתה הינה גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. בדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.

חברי הוועדה טענו כי הדברים שנאמרו ע"י יו"ר הוועדה, נאמרו על ידו כאדם פרטי, וכי אינם מייצגים את דעת חברי הוועדה.
עוד טענו חברי הוועדה, כי בית הדין אינו יכול לשמש ערכאת ערעור על החלטה של וועדה שהוסמכה לכך על ידי הקהילה.

לבקשת ביה"ד פרטו חברי הוועדה את אופן עבודתה ושיקוליה. שיקולי הוועדה הם: האפשרות להשתלב בקהילה מבחינה חברתית, גיל המועמד, מצבו המשפחתי, רמתו הדתית, רמה אישית וכן לעיתים שיקול "לפנים משורת הדין".
אין פרוטוקול מסודר ומנומק בכל המקרים, גם לא במקרה שלפנינו. הסיבה שתשובת הוועדה ניתנת בצורה לקונית ללא נימוקים היא: על מנת לא לפגוע במשפחות הנדחות.

דיון
בגיליון הקודם הכריע בית הדין, שהפעלת וועדת קבלה אפשרית, למרות שהקמתה נעשתה ללא אישור "אדם חשוב".

באופן עקרוני, אנו סבורים שיש מקום לקיומה של וועדת קבלה בישובים קטנים בלבד, ובתנאי שכך סוכם עם בעלי הקרקע (מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, קק"ל וכד'). כך אף נהוג בארץ מזה שנים רבות.

לטענת הישוב, בית הדין אינו יכול להתערב בהחלטות הוועדה.

בית הדין מקבל את העמדה שהוא אינו יכול לשמש כוועדת קבלה. אך זכותה של הוועדה שלא יתערבו בהחלטתיה, היא רק בתנאי שהוועדה פעלה באופן סביר והגון. אם ישנה חריגה מהנורמות הבסיסיות ומכללי הצדק הטבעי, זכותו וחובתו של בית הדין להתערב. ואף לגבי הכלל הידוע "דינא דמלכותא - דינא" נקבע בהלכה1 שזה בתנאי שהשלטון נוהג ביושר ובשוויון. ואף מלך ישראל כפוף לחוקי התורה והצדק2. וממילא בנדון דידן על ביה"ד לבדוק עם נהגה הוועדה באופן סביר והגון.

מבחינה מנהלתית, לא מצאנו פגמים בסדרי העבודה של הוועדה, למעט אי רישום פרוטוקול. אנו ממליצים כי להבא ירשם פרוטוקול מדיוני הוועדה. אולם פגם זה אין בו כדי לגרום לביטול החלטה מהחלטות הוועדה.
ביחס לשקולי הוועדה. לא לנו להביע דעה על האופי הרצוי של הישוב. דבר זה מסור לתושביו ולמקימיו, ודבר מקובל הוא שמייסדי ישוב ירצו לשמור על האופי שעליו החליטו (בגבולות ההגינות). אכן אילו היו המתיישבים שוקלים שיקולים פסולים (או חוסר איזון בולט בין השיקולים) לצורך מטרה זו, היה מקום להתערב בהחלטתם. אולם לא כך הדבר במקרה שלפנינו.

שיקול גיל המועמד הינו לגיטימי רק במידה ויש לגיל השפעה משמעותית על מרקם החיים ביישוב. לגבי שוכרת, לדעתנו השפעתו פחותה.
מאידך, חוסר אמצעים הינו שיקול פסול מכל וכל, משני היבטים: האחד, בעלי האמצעים מצווים לסייע למי שזקוקים לסיוע. ידוע הכלל שעניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת - וכיצד יהיו בכלל 'עניי עירך', אם הקבוצה בעלת האפשרויות הכלכליות אינה מאפשרת למעוטי יכולת להיכנס בגבולה. עוד ציוונו חכמים: "הזהרו בבני עניים, שמהם תצא תורה". אנו למדים מכך, ששותפותן של משפחות דלות אמצעים, אינה רק נטל על החברה אלא היא מהווה גם מקור של ברכה.
אולם במקרה הנדון לא הוכח כי אכן נשקלו שיקולים מעין אלו. ברור גם כי החשש שמא יהפוך המועמד למעמסה כלכלית על הישוב, הינו שיקול פסול מכל וכל.

לאור חידוד העקרונות, אנו רואים מקום לקיום דיון מחודש בשאלת התאמתה של התובעת לישוב. ומכיוון ש'עביד איניש לאחזוקי דבוריה, אנו סבורים שיש להרכיב ועדה אד הוק לצורך דיון זה בלבד. ועדה זו יכולה להיבחר ישירות ע"י התושבים, או ע"י המזכירות.

החלטה
1. על ועדת הקבלה לקיים דיון נוסף בבקשתה של התובעת להתגורר כשוכרת בישוב.
2. אנו ממליצים כי בדיון זה ישבו רק מי שלא היה שותף לדיונים בנושא עד כה.

אנו מקווים כי עם מתן פס"ד בענין רגיש (משני הצדדים) זה, יבוא השלום למקומו.

והאמת והשלום אהבו
___________________________________________________________

שו"ע חו"מ שסט'
2 רמב"ם מלכים ג', ח'. וסנהדרין ב'
עוד בנושא הלכה פסוקה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il