ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
בהמשך הפסוקים, כאשר הרעב מתחיל להיות יותר כבד בארץ, מנסה הפעם יהודה את מזלו ואומר אל אביו 2 : "ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו: אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים:". ומשום מה יעקב הפעם מסכים לשלוח עימו את בנימין בנו הקטן.
וצריך להבין את עומק העניין, מדוע בתחילה כשראובן התחייב על היקר לו מכל, אביו יעקב סירב, ולאחר מכן כשיהודה לקח את האחריות על עצמו ללא כל הבטחה על משהו ממשי, יעקב מסכים.
ואמנם רש"י כבר מבאר נקודה זאת באומרו: "לא קבל דבריו של ראובן. אמר בכור שוטה הוא זה, הוא אומר להמית בניו, וכי בניו הם ולא בני:". אך עדיין הדברים צריכים עיון, שהרי ראובן מוכן להתחייב על הדבר היקר לו ביותר, שני בניו, וא"כ מדוע יעקב לא סומך עליו.
אצל ראובן אנו רואים את מידת הפחז, והפזיזות, בברכת יעקב לראובן אמר עליו 3 : "פחז כמים אל תותר". ודרשו חז"ל על כך 4 : "פחז כמים, כמים הנגרים ארצה בזריזות, שהרי שאר משקין יורדין בנחת כמו היין והחלב והדבש, וריח לא נשאר בכלי כשהן נשפכין ממנו, כך כל כעסך הבערת." נקודה זאת באה לידי ביטוי כבר בחטאו הראשון שבילבל את מיטת בלהה שהוכיחו אביו: "כי עלית משכבי אביך". ראובן פעל מתוך פזיזות, ולא מתוך מתינות ושיקול דעת נכון, וזה גרם לקלקול רב, למרות שכוונתו של ראובן הייתה רצויה וטובה.
וכן אצלנו, ראובן ואחיו רק הגיעו ממצרים, ומספרים לאביהם את הקורות אותם, ומייד ראובן קופץ ואומר ללא כל חשש: "את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך". ללא כל מחשבה עמוקה. כשאדם מוכן לתת את היקר לו בצורה כ"כ מהירה, זה אומר דרשני. לא בטוח שהאדם הזה באמת בעל אחריות שלקח את כל המשמעות של דבריו. וכן כותב המדרש 5 ורש"י על פסוק זה 6 : "נחלה מבהלת בראשנה ואחריתה לא תברך:" -"נחלה מבוהלת בראשונה - שנבהל למהר וליטול תחלה כגון בני גד ובני ראובן שמהרו לטול חלקם בעבר הירדן ודברו בבהלה שנאמר גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו (במדבר לב) עשו את העיקר טפל שהקדימו צאנם לטפם:", וגם כאן אנו רואים את מידת הבהלה, המהירות והפזיזות שהייתה בחלקו של ראובן.
לעמתו, יהודה, שזכה שמזרעו תצא המלוכה, במקרה זה הוא ממתין לעת רצון, מחכה לרגע שהרעב כבד בארץ, ומחכה עוד ורק 7 : "כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים" ויעקב בפירוש אומר להם "ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל:" רק אז קם יהודה וחוזר על כל המקרה, ומוסיף ואומר שהוא מוכן לקחת אחריות מלאה, בלא הבטחות שחסרות שחר וקיום. אלא מתוך שיקול דעת רציני, בעיתוי הנכון, ומתוך תחושת בטחון מוחלטת. ולכן זכה שדוקא בו יעקב סמך ומסר לו את בנימין.
גם בזמן המכבים לקחו המכבים אחריות גדולה מאוד, ונלחמו ללא מורא ופחד ביוונים ובמתיוונים עד חרמה. לא כל פעם אדם צריך להכריז מלחמה על אחיו, ולפעול ללא רחמים, בצורה כ"כ בוטה וקשה. המכבים זכו לשיקול דעת נכון להכריע כיצד ומתי להילחם ביוונים. אנו צריכים להתפלל שגם אנו נזכה לכך, מתי להלחם, עם מי ובאיזה אופן.
עד היום אנו נמצאים בזמנים של הרבה מאוד בלבולים, מה לעשות ואיך לפעול, מתי להפגין, מתי לשתוק. והמינון הזה כלל לא ברור. אנו מתפללים שנזכה למשיח בן דוד, מזרע יהודה, שהיה לו את היכולת לדעת לנתב את המילים הנכונות בזמן הנכון. במה"ב אכי"ר.
^ 1.בראשית מב, לו-לח
^ 2.בראשית מג, ח-ט
^ 3.בראשית מט, ד
^ 4.אוצר המדרשים עמוד רכח ד"ה (א') "ויקרא יעקב
^ 5.במדבר רבה פרשה כב ד"ה ט ד"א ומקנה
^ 6.משלי פרק כ, כא
^ 7.בראשית פרק מג, ב
איך ללמוד גמרא?
עירוב תבשילין
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה מברכים על פיצה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
