בית המדרש

  • מדורים
  • לאורו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חיים שילה בן אביגיל

גליון 108

מחשבה המועילה לאדם להתגבר על יצרו

undefined

רבנים שונים

כסלו תשפ
5 דק' קריאה
תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ (תהלים כא י). הַכַּוָּנָה דִּבְשָׁעָה שֶׁמִּתְגַּבֵּר יֵצֶר הָרָע עַל הָאָדָם לְהַחֲטִיאוֹ וּמַבְעִיר אֵשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם לַחֲטֹא, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁגֵּיהִנָּם פָּעֲרָה פִּיהָ וּבָאָה לְשָׂרְפוֹ, וְיִתְאַמֵּץ שֶׁלֹּא לַחֲטֹא, וְאָז בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וּמְכַבֶּה הָאֵשׁ שֶׁל יֵצֶר הָרָע:
וְאֶפְשָׁר דְּזֶה רָמַז בַּתּוֹרָה כְּשֶׁהִתְחִיל בָּעֲרָיוֹת שֶׁאָמַר (ויקרא יח ו) 'לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'', דְּמִלַּת 'אֲנִי' רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'אַ תּוּן נ וּרָא יָ קִדְתָּא' , לוֹמַר כְּשֶׁמַּבְעִיר יֵצֶר הָרָע הַגּוּף, יַחְשֹׁב הָאָדָם שֶׁגֵּיהִנָּם פְּתוּחָה כְּנֶגְדּוֹ וּבָאָה לְשָׂרְפוֹ, וְזֶהוּ 'אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא', וְיִתְאַפֵּק שֶׁלֹּא לַחֲטֹא, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ , דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבָּאוּ לְהַחֲטִיאֲךָ חָשַׁבְתָּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁתַּנּוּר אֵשׁ בָּא לִשְׂרָפְךָ וְנִתְאַפַּקְתָּ שֶׁלֹּא לַחֲטֹא, וּמִיָּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַפּוֹ בְּלָעָם וַאֲכָלָתַם אֵשׁ:
(מחשוף הלבן פרשת מקץ)

עצות ותחבולות היצר הרע בעשיית התשובה
כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ וְגוֹ' (בראשית מג י-יא). אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַמּוּסָר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּיֵצֶר הָרָע כֻּלּוֹ מָלֵא מִרְמוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, וּמֵבִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק, וּמַדְחֶה אָדָם מִדְּחִי אֶל דֶּחִי. בַּתְּחִלָּה אוֹמֵר לָאָדָם, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה אֵין עָלָיו שׁוּם עֹנֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מַעֲנִישִׁים רַק מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמַעְלָה (שבת פט:, זו"ח עב:). וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה אוֹמֵר לוֹ, יָדוּעַ לְךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, וְכֵיוָן שֶׁמַּעֲלַת תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת צַדִּיקִים גְּמוּרִים, אִם כֵּן טוֹב לְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה עֲבֵרָה חֲמוּרָה וְתִטְעַם טַעַם הָעֲבֵרָה וְתִפְרֹשׁ וְתַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְתִהְיֶה מַעֲלָתְךָ גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים. וְהוּא מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו, וְרוֹצֶה לְהַטְמִיעוֹ מֵעֲבֵרָה לַעֲבֵרָה עַד שֶׁיִּשְׁתַּקַּע וְלֹא יוּכַל לַעֲלוֹת. וְהִנֵּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כַּמָּה וְכַמָּה אֵרַע לָהֶם זֶה הַדָּבָר. בֶּאֱמֶת יֵשׁ שֶׁמִּתְחָרְטִים וּמִתְנַחֲמִים וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אַחַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּתְשׁוּבָתָם מְקֻבֶּלֶת אֲבָל אֵינָהּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנָה (ע"ז יט.). וְהַגְּרוּעָה הִיא בְּסוֹף יָמָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקֻבֶּלֶת (רות רבה ו ד), אֵינָהּ דּוֹמָה לָרִאשׁוֹנָה. בֶּאֱמֶת הַתְּשׁוּבוֹת חֲלוּקוֹת, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי מֵאַהֲבָה אֲפִלּוּ בְּסוֹף יָמָיו, וַדַּאי דִּמְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה כְּמִי שֶׁלֹּא חָטָא:
כשהגיעו ימי הזקנה מתחרט שלא שב קודם
וְזֶהוּ בֵּאוּר הַכְּתוּבִים, כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ , בָּא לִרְמֹז עַל מִי שֶׁהִגִּיעַ לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּמִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וּמִתְנַחֲמִים הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וְאוֹמְרִים כִּ'י ל'וּלֵא , רָאשֵׁי תֵּבוֹת גִּימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים, כְּלוֹמַר, הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ גְּרוּעָה שֶׁנִּתְעַכַּבְנוּ עַד עַכְשָׁו. כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ , מִלְּשׁוֹן זִקְנָה וְשֵׂיבָה, דְּהַיְנוּ, עַכְשָׁו בָּא עֵת הַזִּקְנָה וְהַשֵּׂיבָה וְאֵין הַתְּשׁוּבָה רְצוּיָה כָּל כָּךְ. זֶה פַעֲמָיִם , דְּהַיְנוּ, זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים פִּתָּנוּ יֵצֶר הָרָע וְהִדִּיחָנוּ, קֹדֶם הַגִּיעֵנוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים פִּתָּנוּ בְּטַעֲנַת שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מַעֲנִישִׁים רַק מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּבְהַגִּיעֵנוּ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה פִּתָּנוּ בְּטַעֲנַת בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, וְצָרִיךְ לַעֲבֹר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה דְּלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁתִּקָּרֵא בַּעַל תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה. וּבָּזֶה דָּחָה אוֹתָנוּ מִדְּחִי אֶל דֶּחִי, עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, עַד שֶׁהִטְמִיעַ אוֹתָנוּ עַד עַכְשָׁו יְמֵי זִקְנָה וְשֵׂיבָה:
גם בימי הזקנה אפשר לעשות תשובה שלימה
וְכֵיוָן שֶׁהִתְחָרְטוּ, מֵשִׁיב לָהֶם יֵצֶר הַטּוֹב עֵצָה טוֹבָה וּנְכוֹנָה, וְזֶהוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם , הוּא יֵצֶר הַטּוֹב, דְּ יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת 'יָשָׁר אֵל', הוּא יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁבָּא יָשָׁר מֵאֵת הָאֵל, שֶׁאֵינוֹ מוֹרֶה לָאָדָם כִּי אִם דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וּנְכוֹנָה. וּמַה אוֹמֵר לָהֶם, אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ , כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו הִזְקַּנְתֶּם יֵשׁ לָכֶם תִּקּוּן, וְזֶהוּ הַתִּקּוּן, זֹאת עֲשׂוּ , הַתְּשׁוּבָה נִקְרֵאת זֹאת (פרדס רימונים שער כג פכ"ב), לְפִי שֶׁהִיא שַׁיְכָא בְּכָל עֵת לָכֵן רָאוּי לְהִקָּרֵא זֹאת . וְהַתְּשׁוּבָה הִיא קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם , הָאָרֶץ הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא לִרְמֹז עַל אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, הִיא הַשְּׁכִינָה, דְּהַיְנוּ שֶׁתִּקְּחוּ דָּבָר שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה הִיא הַשְּׁכִינָה, וְדָבָר הַמְשַׂמֵּחַ הַשְּׁכִינָה הֵם מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁתַּעֲשׂוּ הֵם יֻרְשְׁמוּ וְיֵרָאוּ בִּכְלֵיכֶם שֶׁהֵם הָרוּחַ וְהַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁהָרוּחַ הוֹלֵךְ לְגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, וְכָל עֲלִיָּתָם הִיא עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ , הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא 'ה' אִישׁ מִלְחָמָה' (שמות טו ג), תּוֹלִיכוּ בִּכְלֵיכֶם מִנְחָה :
החוזר בתשובה צריך לקדש את עצמו ולהרבות מצוות
וְהַמִּנְחָה הִיא מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ , בָּא לִרְמֹז דְּהַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בַּמֻּתָּר לוֹ, דְּהַיְנוּ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ יְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ וּבִשְׁעַת אֲכִילָה יְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ, לֹא יִהְיֶה מְכַוֵּן לַהֲנָאָתוֹ רַק לִרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ מְעַט צֳרִי , לִרְמֹז עַל שְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ, וְכָל הַתַּשְׁמִישׁ מִצַּד יֵצֶר הָרָע הוּא, וְ צֳרִי אוֹתִיּוֹת 'יֵצֶר', וּלְהוֹרוֹת בָּא דְּבִשְׁעַת הַזִּוּוּג שֶׁהוּא שְׁעַת הַיֵּצֶר צָרִיךְ לְמַעֵט הֲנָאָתוֹ, וְזֶהוּ מְעַט צֳרִי . וּמְעַט דְּבַשׁ הִיא שְׁעַת הָאֲכִילָה, צָרִיךְ לְמַעֵט בַּהֲנָאָתוֹ. נְכֹאֹת , דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש"י) כָּל כִּנּוּסֵי בְּשָׂמִים קָרוּי נְכֹאֹת , וּבָא לִרְמֹז מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויק"ר כא ה) עָשָׂה חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת יַעֲשֶׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹת, וְזֶהוּ נְכֹאֹת , כִּנּוּסֵי מִצְוֹת הַרְבֵּה. וָלֹט אוֹתִיּוֹת 'טוֹל', כְּלוֹמַר, הַמִּצְוֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים לֹא יִהְיֶה מִתְעַצֵּל בָּהֶם כְּלָל, רַק תֵּכֶף וּמִיָּד יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְלֹא יַחְמִיצֶנָּה (מכילתא בא מסכתא דפסחא ט), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (עירובין נד.) חֲטֹף וֶאֱכֹל. בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים , בָּא לִרְמֹז דְּהַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה מַקְדִּים לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלֹּא כַּדִּין, עַכְשָׁו יִהְיֶה שׁוֹקֵד עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח לד) 'אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם':

בעל תשובה יכפול מצוותיו
זֹאת וְעוֹד, וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם , בָּא לִרְמֹז עַל בַּעַל הַתְּשׁוּבָה, אִם הוּא בַּעַל תּוֹרָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹנֶה פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם עַל מַה שֶּׁהָיָה רָגִיל לִלְמֹד (ויק"ר כה א), וְאִם הָיָה בַּעַל צְדָקָה צָרִיךְ לִתֵּן פַּעֲמַיִם עַל מַה שֶּׁהָיָה רָגִיל לִתֵּן. וְזֶהוּ וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם , תִּתְפָּרֵשׁ עַל הַכֶּסֶף כְּמַשְׁמָעוֹ וְעַל הַתּוֹרָה:
המצוות של הרשע הולכות לסטרא אחרא עד שישוב
וּמַה שֶּׁאָמַר וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם , בָּא לִרְמֹז לְמַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספר הליקוטים תהלים נ טז), דְּהָרָשָׁע כָּל עוֹד שֶׁהוּא בְּרִשְׁעוֹ, כָּל תּוֹרָה וּתְפִלּוֹת וּצְדָקוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל נִדְחֶה וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל, וְלוֹקַחְתָּם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וּכְשֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָאוּי מוֹצִיא הַכֹּל מִיַּד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְחוֹזֵר לַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם , דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁהֱיִיתֶם עוֹשִׂים בְּעוֹדְכֶם רְשָׁעִים וְלֹא הָיוּ מִתְקַבְּלִים, וְשָׁבִים עַל פְּנֵיכֶם, וּלְקָחָתַם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, עַכְשָׁו כְּשֶׁתָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הַכֹּל תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם לְסִטְרָא דִקְדֻשָּׁה, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח:
יוסיף להתחזק בתשובה כדי שיחזור הכל לקדושה
וּמַה שֶּׁאָמַר אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא , בָּא לִרְמֹז דְּבַעַל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ תְּשׁוּבָה אַחַר תְּשׁוּבָה, וְהָאַחֲרוֹנוֹת יִהְיוּ יוֹתֵר מְעֻלּוֹת מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, מִשּׁוּם דִּתְשׁוּבָה הִיא מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת, יֵשׁ שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וּזְדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשְׁגָגוֹת, וְיֵשׁ מְעֻלֶּה מִזֶּה שֶׁהַכֹּל נִמְחָל לוֹ, וְהַמֻּבְחָר שֶׁבְּכֻלָּם הוּא שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם , דְּתֵבַת בְּיֶדְכֶם יְתֵרָה הִיא, אֶלָּא לִרְמֹז בָּא עַל בַּעַל תְּשׁוּבָה, דִּלְהוֹצִיא נִיצוֹצוֹתָיו שֶׁנִּטְמְעוּ בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא צָרִיךְ תְּשׁוּבָה אַחַר תְּשׁוּבָה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחוֹ כְּדֵי לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה מַה שֶּׁבָּלְעָה, דְּאִי לֹא טָרַח כָּל כָּךְ עַד שֶׁיּוֹצִיא מַה שֶּׁבָּלְעָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא, דַּיּוֹ בִּתְשׁוּבָתוֹ לַחֲזֹר לוֹ זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם , כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלּוֹת וְהַזְּכֻיּוֹת שֶׁנָּטְלָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא, עַכְשָׁו עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בְּכָל כֹּחֲכֶם כְּדֵי שֶׁתָּשִׁיבוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה לִמְקוֹמָם, וְזֶה צָרִיךְ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה בְּכֹחַ גָּדוֹל, וְזֶהוּ בְיֶדְכֶם , שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּכֹחֲכֶם. וְנוֹתֵן טַעַם, שֶׁאִם לֹא תַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁמָּא אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה שֶׁתַּעֲשׂוּ דַּיָּהּ לְהַחֲזִיר הַזְּדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת, וְזֶהוּ אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא , דְּהַיְנוּ, הַתְּשׁוּבָה שֶׁתַּעֲשׂוּ, אִם אֵינָהּ גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, שֶׁמָּא דַּיָּהּ לְהַחֲזִיר דַּוְקָא זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת, לְפִיכָךְ עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בְיֶדְכֶם , דְּהַיְנוּ בְּכֹחֲכֶם, וּבָזֶה תּוּכְלוּ לְהוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת מִתּוֹךְ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וָשָׁב וְרָפָא לוֹ:
(פיתוחי חותם פרשת מקץ)

(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il