ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הראשונה, זמן יציאת מצרים, בהנהגת משה רבנו. בחג הפסח אנחנו מציינים את ניסי תקופה זו. תחילת הנסים בעשר המכות וסופם בקריעת ים סוף ובניסי החיים במדבר.
המשכם בדור של יהושע בן נון, שהנחיל את ארץ ישראל המערבית לעם ישראל. תחילתה של תקופה זו בנס קריעת הירדן , נס נפילת חומות יריחו (שהמשכו הוא נפילת העי ) ונס ירידת האבנים הגדולות מן השמים במורד בית חורון, וההכרזה המדהימה: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' ...וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י, יב). במלחמה זו הביס יהושע את ברית מלכי הדרום, את "חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" (שם י, ה). קיימת סבירות גבוהה כי גם נסים אלה התרחשו בחודש ניסן.
נס גדול נוסף הוא מפלת צבא סנחריב בו עוסק חלק נכבד של ספר ישעיהו, המתואר גם בפסוק הבא "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ד' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" (מלכים ב' יט, לה), גם נס זה אירע בחג הפסח.
סוף הנסים הכתובים מופיע במגילת אסתר, בתקופה הפרסית וערב חתימת התנ"ך.
בימים הקרובים נעסוק בפירסומי ניסא ונודה לקב"ה " עַל הַנִּסִּים ... וְעַל הַ גְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת ... שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". "בימים ההם" הכוונה לימי החשמונאים, "בזמן הזה" הכוונה לימי החנוכה (והפורים) שנקבעו בלוח השנה של עם ישראל.
מאז שמחת תורה תשפ"ג, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הנסים הולכים ומתגברים ואיתם החובה להודות ולקחת חלק פעיל בהצלתה ובהבטחת עתידה של מדינת היהודים העצמאית.
חייבים גם לשמור עוד יותר על האחדות, שהיא תנאי הכרחי לסייעתא דשמיא.
בדברינו הבאים ננסה, מתוך עיון בפסוקים, ליצור קשר בין מה שאירע בימי יהושע בן נון, לבין המאורעות בתקופת יהודה המכבי, ובין הנס הגדול של מפלת סנחריב שהיה אמור להכריז על חזקיהו כמלך המשיח שיביא לגאולה עולמית.
בין שלשת המאורעות נוצר קו מעניין שראשיתו בגלגל ליד מעברות הירדן , דרך ה עי, משם לכביש 443 שבמרכזו מעלה בית חורון , והלאה ללכיש ולירושלים .
נפרש. העילה לקרב של יהושע בן נון הייתה נפילתה של העי בידיו, מה שגרם לגבעונים להצטרף (במרמה) לצידו. מאורע זה הביא את חמשת מלכי הדרום, ובראשם מלך ירושלים ומלך לכיש, להתקיף את הגבעונים. יהושע, במהלך מבריק, במסע לילי מזורז, עולה מן הגלגל (עובר ליד העי ) לגבעון, ומתקיף את מלכי כנען שבורחים לאזור השפלה: "וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה... הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַד' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם ... אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַד' בְּיוֹם תֵּת יְקֹוָק אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (שם י, יא – יג).
נס עצום זה התפרסם בעולם והפך את תפילתו של יהושע, "עלינו לשבח", לרלוונטית. (עיינו חמדת ימים לפרשת ראה תשפ"ד). גם סנחריב מלך אשור היה אמור לעבור את הירדן ליד הגלגל , לעלות לאזור העי ולהגיע תוך יום אחד לרכס הר הצופים-הר הזיתים ומשם לרדת לירושלים , לעיר דוד והר הבית ולכבוש אותם (עיינו ישעיהו י, יב ;כח-לב), (שאר ערי יהודה לא היו אמורות להיפגע). באותו לילה היה אמור מלאך ד' = חיידק הדבר, לחסל את מחנהו של סנחריב, ובכך כל העולם היה מתפעל מהנס שאירע בירושלים, ורואה בה את מרכזו הרוחני (ישעיהו ב). לצערנו, לא זכינו שחזקיהו יהיה המלך המשיח, וצבאו של סנחריב הוכה כשחנה ליד לכיש, אחרי שכבש אותה ואת "כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (מלכים ב' יח, יג).
העולם עדיין לא חזר בתשובה. מאות שנים מאוחר יותר, יהודה המכבי הביס את הצבא הסלווקי ב מעלה בית חורון, בקרב השני שלו לשחרור ירושלים (קרב סירון), אחד מניסי חנוכה.
הנסים שאנו חוזים בהם בחודשים האחרונים עולים מהרבה בחינות על ניסי החשמונאים, ויש בהחלט מקום להגדירם כנסים בקנה מידה תנכ"י. הבה נתפלל כי נזכה להודות ולשבח עליהם, להשתתף עם הקב"ה בעשייתם, ולראות בגאולה שלמה בקרוב שמשמעותה ירושלים של "כי מציון תצא תורה" לכל העמים, בזמן של שלום עולמי.
נאחל רפואה שלמה לפצועים ובתוכם יקירנו הגיבור איתמר חיים בן ציפורה,
נייחל לחזרה מהירה של חטופים ושל העקורים הביתה,
ונתפלל לנחמה למשפחות הגיבורים הנופלים.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה משווים את העצים לצדיקים?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
