ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
בפרשת השבוע המילה "מקץ" מציגה בפנינו שינוי חד בנסיבות חייו של יוסף, מעבר מבית האסורים לתפקיד משנה למלך מצרים. במסורת היהודית המילה הזאת משמשת לתאר את סוף תקופת הגלות והקשיים של עם ישראל ואת תחילת הגאולה וימות המשיח שלהם אנחנו מחכים כל כך הרבה. מההבנה הזאת של המילה "מקץ" כפי שהיא מופיעה בתורה ובמסורת היהודית משתמעת ההבנה שדבר איננו ודאי, וגם מה שנראה מתמשך וקבוע הוא תמיד זמני וניתן לשינוי. בחיי האדם רק חוסר הוודאות הוא ודאי. תמיד יש סוף להווה שמפנה את מקומו לעתיד חדש, טוב או טוב יותר.
בדרך זו, מילה קטנה זו בעברית שמה ללעג את כל תחזיות המומחים בכל תחום, מפני שכל ההצהרות האלה מבוססות על עבר והווה ידועים, אך אלה מסתיימים בסופו של דבר, והעתיד נשאר חתום לעד. כולנו מומחים במבט לאחור. נדיר שאנחנו מצליחים לראות את העתיד בצורה משמעותית בכל תחום של הפעילות האנושית, בחיים האישיים או הלאומיים.
כל זה נכון ביחס לאנושות באופן כללי. זה נכון שבעתיים כשמדובר בעתיד של העם היהודי וארץ-ישראל. רק עקשנים בלתי נלאים יתעקשו שהדרך של הסכמי אוסלו עוד לא הגיעה אל סופה. רק חילוניים אדוקים ונבערים ביותר בתורה וביהדות מאמינים שיש פיתרון "לבעיה היהודית", מבחינה פנימית וגם חיצונית. בדור שלנו הקיץ הקץ על רעיונות, אידיאולוגיות ותנאים רבים שהיו אמורים להימשך מאות שנים לתוך העתיד. כל המבנה הכלכלי של העולם נמצא עכשיו תחת איום נורא, משהו שכלכלנים מומחים אמרו לנו שלא יקרה לעולם: קץ לשגשוג שמונע על ידי צריכה וחובות. הרייך של היטלר היה אמור להחזיק מעמד אלף שנים, והתיאורית הכלכליות של מרקס היו אמורות להביא שלום נצחי, הגינות ועתיד בטוח וקל לחיזוי.
העולם פועל כאילו המילה "מקץ" איננה קיימת בלקסיקון שלו. זאת הטעות הטרגית העיקרית של החברה האנושית, מפני שהטעות הזאת מאפשרת תכנון לקוי, ביטחון מופרז וגם ודאות צדקנית ונפוחה שמבוססת על ההנחה הכוזבת שנסיבות ותקופות אינן משתנות או מסתיימות.
פרשת השבוע חוזרת ומדגישה את העובדה הזאת של הקיום האנושי, גם אם לא נוח לנו להכיר בה. בפירוש שמציג המדרש לפרשת השבוע הוא אומר "קץ שם לחושך". מי ייתן והקב"ה ישים קץ כזה גם לתקופה שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
