ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
1. (שיטת התנחומא פ' מקץ סי' י) ההכרה השניה הנזכרת בפסוק, קודמת בזמן להכרה הראשונה. הכרה זו מסבירה כיצד נוצר המפגש בין יוסף ואחיו שהרי לא מסתבר שהמשנה למלך עסק בפועל במכירת התבואה. לפי שיטה זו יוסף הוטרד מאוד מכך שאיש מבני משפחתו, גם לא אביו, איננו מגיע עם משלחת חיפושים למצרים. הרי הוא איננו יודע על ההסבר של "טרוף טורף יוסף". לכן מבקש יוסף דיווח מפקידי רשות ההגירה על רשימות הנכנסים בשערי מצרים. כאשר הוא מזהה "ומכיר" את שמות אחיו ברשימות, הוא דואג לקיומו של מפגש ביניהם. על הסבר זה קשה מדוע מדגישה התורה בצמוד לזה "והם לא הכירוהו" עובדה זו מקומה פסוק אחד קודם.
2. שיטת מדרש רבה בשם ר' לוי (פרשה צא, ז). לדעת ר' לוי כוונת התורה, באזכור השני של ההכרה, איננה לציין עובדה אלא להדגיש ולעמת את יחסו של יוסף לאחים כיום, כשהכוח בידו, ליחס האחים אליו בזמן המכירה כשהכוח היה בידם. ובלשון המדרש "בשעה שנפלו בידו ויכר יוסף את אחיו בשעה שנפל בידן והם לא הכירוהו". חיזוק לגישה זו ניתן להביא מהשימוש דווקא בשרש "הכר" בו השתמשו האחים בנסיונם לשכנע את אביהם שאין טעם להשקיע מאמץ בחיפוש אחר האח האבוד "הכר נא הכתונת בנך היא" (בראשית ל"ז לג).
3. שיטת רבנן במדרש (שם) ורב חסדא בגמרא (יבמות פח ע"א). לשיטתם התורה חוזרת שוב על העובדה שיוסף הכיר את אחיו כדי להדגיש את ההמשך - אע"פ שהאחים לא הכירוהו. הא כיצד? "מלמד, שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן", לעומתם "שהוא שהניחן בחתימת זקן". הפירוש המצוי הוא שיוסף הצעיר עזב את ביתו לפני שזקנו צימח וכאשר נפגש עם אחיו כבר כוסו לחייו בזקן עבות, על כן לא הכירוהו.
אבל על הסבר זה קשה משלש בחינות.
א. כל בר בי רב יודע שאם נפרדים מנער צעיר, ופוגשים בו לאחר כעשרים שנה, זקנו בינתיים צמח. אם כן בקלסטרון שהורכב לצורך החיפושים בודאי הופיע זקן, ולא קלסטר פנים של נער צעיר.
ב. מפורש בכתוב כי יוסף גילח את זקנו לפני פגישתו הראשונה עם פרעה "ויגלח ויחלף שמלותיו (בראשית מ"א יד).
ג. מדוע המדרש והגמרא משתמשים בביטוי "חתימת זקן" ולא הסתפקו ב"זקן". לכן יתכן וצריך להסביר להיפך.
מעיון בתבליטים מתקופת התנ"ך ניתן להסיק באופן די חד משמעי כי היהודים נהגו לגדל זקן. מן הסתם גם יוסף בבית האסורים נהג כך, גם מכורח הנסיבות. לעומת זאת, ברור כי פקידי השלטון במצרים נהגו באופן קבוע להופיע מגולחים. האחים ביורדם למצרים היו בטוחים שהם צריכים לחפש פרצוף של עבד יהודי שהרי "לעבד נמכר יוסף" (תהילים ק"ה יז). הם לא העלו בדעתם כי הנסיך המצרי המגולח מולו הם נצבים בהכנעה הוא אחיהם הצעיר, על כן הם לא הכירוהו. לכן משתמשים חז"ל בביטוי "חתימת זקן" ולא "זקן".
הבה נתפלל כי כהפקת לקח ממכירת יוסף נלמד כולנו להכיר ולהוקיר איש את את הטוב שיש בכל אחד מאחיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
