ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
תמוז תשנ"ד
תפילת נשים בקבוצה נפרדת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
53 - עירובי-חצרות ואופן עריכתם
54 - תפילת נשים בקבוצה נפרדת
55 - בנית עזרת-נשים בבית כנסת
טען עוד
יש קבוצות של נשים אורטודוקסיות בארה"ב, אחר כך בארץ-ישראל ועכשיו גם באנגליה, שמתארגנות בכדי להתפלל תפילה קבוצתית נשית. רובם ככולם של פוסקי זמננו מתנגדים לתופעה זאת. האם יש לדחות את דרישת הנשים האלה על הסף ולהילחם בתופעה או להציע אלטרנטיבות, פחות בעייתיות.
תשובה
יש סיבות הלכתיות להתנגד לתפילה הקבוצתית של נשים, אפילו לאלה המקפידות שלא לברך ברכות לבטלה (חזרת הש"ץ, ברכות התורה) ולומר דברים שבקדושה בלי מניין 1 . ואולם עיקר הבעייתיות שבתופעה הוא בחידוש מנהגים מתוך סיבות לא-תורניות, ובשימוש בקבוצות אלה כהפגנה ומרד נגד המעמד המסורתי של הנשים, מעמד הלא-צודק לפי דעתן, במסגרת החיים הדתיים והציבוריים של היהדות האורטודוקסית 2 .
ברור שבין המארגנות והמשתתפות בתפילות האלה יש כמה סוגים של נשים:
א. נשים שעיקר כוונתן להילחם באפליית הנשים שהן רואות לפי תפיסתן;
ב. נשים שיותר קל להן להתפלל בהתלהבות במסגרת החדשה בגלל סיבות אמיתיות, פסיכולוגיות ואחרות, ולאו דווקא סיבות פסולות;
ג. נשים שיש אצלן תערובת התופעות הנ"ל.
נראה שיש לחזק את ידי המתכוונות לשם שמים ולהציע האלטרנטיבה הבאה: לעודד את הנשים לארגן אמירת תהלים קבוצתית 3 , שלא בשעת התפילה הרגילה בבית-הכנסת 4 . נראה שזה יכול לעזור לתחושה של מעורבות והתלהבות של המתכוונות לשם שמים, מבלי לחולל מנהגים חדשים. יש לחפש דרכים נוספות לשילובן של נשים בחיי הקהילה, הן בלימוד תורה הן בשותפות בבית-הכנסת, דרכים שמצד אחד לא יפרצו גדר ומצד שני יפתחו מסלולים נכונים להתקרבותן של נשים בבחינת "קרבת א-להים לי טוב".
^ 1. עיין באריכות במאמר "צאי לך בעקבי הצאן" של הרב צבי (הרשל) שכטר, ב"בית יצחק", שנת תשמ"ה.
^ 2. עיין "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' מט).
^ 3. שהרי אמירת תהלים על-ידי נשים היא דבר מסורתי, ואינו חיקוי של התפילה הרגילה. החיקוי והנסיון להראות "שוויון" הם החלק הבעייתי של התופעה הנדונה.
^ 4. ובכך לאפשר ולעודד את ההשתתפות במניין האמיתי שהוא קיום מצוות תפילה בשלימותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
