ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
אנחנו נמצאים בפרשיות שמות – משפטים שנקראות שובבי"ם, על שם ראשי התיבות של שמות הפרשיות שביניהן. חכמינו אמרו שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. שנזכור כי עלינו להתאמץ לצאת מתרבות השקר של מצרים. תרבות הניצול. תרבות ערוות הארץ. תרבות ההתפארות.
מורנו הרב זצוק"ל היה אומר שצריך ללמוד ממשה גם את הדרך ליציאת מצרים. ללמוד את השיטה שלו לניהול משא ומתן. צריך ללמד את ראשי המדינה איך מנהלים משא ומתן מול גוי על כבודה, חוזקה וחרותה של האומה הישראלית.
ניהול משא ומתן - עד הסנטימטר האחרון
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (723)
הרב שמואל אליהו
117 - הלכות חנוכת הבית
118 - "ואולך אותכם קוממיות"
119 - הלכות ערבות ההדדית
טען עוד
משה מבין שפרעה מנסה למצוא אצלו סדק שמבטא חולשה, אחר כך הוא יסובב את ההצעה אחורה כדרכו. משה עונה לפרעה בתקיפות: "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לה' אֱלֹהֵינוּ". אם אתה עקרוני גם אני עקרוני עד הסוף: "לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה".
פרעה מנסה להסית את העם נגד משה
בפעם הראשונה שמשה בא לבקש מפרעה שישלח את עם ישראל – פרעה מכביד את עולו על בני ישראל. הוא רוצה ללחוץ על משה באמצעות העם. הם לא מקבלים תבן ומתלוננים כנגד משה:
"וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ".
בכל עשר המכות פרעה לא מצליח להסית את העם כנגד משה. למרות שבמדבר בני ישראל מתלוננים על משה פעם אחר פעם. בכל תקופת המכות הם מאוחדים סביב משה ולא מתפרקים בעקבות הצעות השקר של פרעה.
יש להניח כי כל פעם שפרעה הבטיח שהוא משחרר את בני ישראל ואחר כך הפר את דיבורו זה יצר בעם ישראל תחושה של הפסד. כל הצעה שמשה קיבל מפרעה ודחה הגיעה לאוזני העם כדי שהם יבקרו את משה ויגידו הנה פרעה אמר לנו צאו ממצרים למה להתעקש על הכבשים. הנס הגדול שבכל התקופה הזו אין שום ביקורת על משה מצד העם. הם מאוחדים.
(בהערת אגב צריך לומר, כי ההצעה של פרעה "לְכוּ נָא הַגְּבָרִים" נראית כל כך הזויה ובזויה. מה חשב פרעה שנצא ונשאיר את הנשים והילדים במצרים? זה אותו ראש שהציע לנשים להחיות רק את הנקבות ולא את הזכרים. ראש מעוות של אנשים שחושבים שיש "איבת עולם" בין הנשים לגברים ואפשר להסית אותם אחד כנגד השני. צריך להבין את הראש של הרישעה הזאת שיש לה נציגים גם היום. צריך לדעת כדי להיות בדיוק הפוך).
בסוף לא העם העברי מוסת – העם המצרי מתמרד
כנגד האחדות בצד הישראלי יש התפוררות בצד המצרי. במכת כינים יוצאים החרטומים מהתמונה ואומרים לו "אצבע אלוקים היא". הם לא משתפים עם פרעה במגמה לערער את אמינותו של משה, כמו שעשו בשתי המכות הראשונות. אחרי מכת ברד גם עבדי פרעה מתחילים לערער על ההחלטות של פרעה:
"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם".
אחר כך באה הפגנת בכורי מצרים. חכמינו למדו כי אחד מכ"ו חסדים שאנו מודים עליהם בהלל הגדול הוא ההפגנה של בכורי מצרים. הפסוק אומר: "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם - כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קלו י). אומר רש"י: "בכוריהם" לא נאמר אלא "בבכוריהם". יש פה רמז להפגנה האלימה שערכו הבכורים על מנת שפרעה ישלח את בני ישראל מארץ מצרים.
כך מובא במדרש תהילים ש"בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות, אמר לו: 'כחצות הלילה ומת כל בכור'. נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם, ואמרו להם: כל מה שאמר משה - הביא עלינו, אין אתם מבקשים שנחיה? בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו, ואם לאו אנו מתים. השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן.
מה עשו? נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחין לפרעה ואומרים: בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבוא עלינו ועליך. מה עשה פרעה? אמר לעבדיו: צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות? מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו, שנאמר: 'למכה מצרים בבכוריהם'. "למכה בכורי מצרים" - אין כתיב כאן, אלא "למכה מצרים בבכוריהם"? ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם".
דוד המלך אומר על ההפגנה של בכורי מצרים "כי לעולם חסדו", ללמדך כי התכונה הזאת של המצריים שמסוכסכים ומפגינים הפגנות דמים היא תכונה היסטורית. "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה" (ישעיה פרק יט ב). אחרי המאורעות בככר תחריר אנחנו מבינים היטב על מה דברו דוד המלך וישעיהו הנביא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
