ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
אך באופן סמוי, מבארים חז"ל ורש"י שגנוזה כאן תוכחה למשה – ישראל יאמינו, 'אתה אין סופך להאמין, אך ישראל מאמינים בני מאמינים הם'. והמופתים מיוסדים על תוכחה זו – המטה נהפך לנחש, ללמדו שאחז באומנותו של הנחש ודיבר לשון הרע על ישראל, והיד לוקה בצרעת הבאה על עוון לשון הרע. ואכן, ישראל קדושים מאמינים, "ויאמן העם, וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל, וכי ראה את עוניים ויקדו וישתחוו".
אלא, שבאורח מפתיע בפרשת וארא מתהפכת התמונה, וטיעונו של משה מתברר לכאורה כאמיתי – "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
מה השתנה? הרי גם קודם כרעו ישראל תחת עול העבודה? האם הכול גנוז בעבודה שהתווספה להם, הרי גם קודם עבדו בעבודת פרך.
ההבדל נעוץ, לעניות דעתי, בתהליך שעבר על משה בין פרשת שמות לפרשת וארא. בסוף פרשת שמות, משה בעצמו מתקשה באמונה בדרך הגאולה , ובא בקובלנה לה' – "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני"?
אמת, בתחילת פרשת וארא, זוכה משה לתשובה משמעותית מה', תשובה הכוללת את ארבעת לשונות הגאולה (והלשון החמישית), העומדות עד היום ביסוד ארבעת הכוסות בליל הסדר, ומלוות אותנו כהבטחות יסודיות לכל הדורות. משה גם משתכנע, ובא לחלוק את רשמיו עם העם, אך את לב העם הוא כבר איבד.
אם המנהיג מטיל ספקות בצדקת הדרך, מדוע שיקשיבו לו? אם התנור קר, כיצד יתחמם כל החדר? כעת, העבודה הקשה מקבלת משקל כבד, ומקצרת את רוחם של האנשים.
"כל מי שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים". אם ברצוננו שדברינו ישמעו באוזני ילדינו, והסובבים אותנו, הרי שעלינו להתמלא קודם ביראת שמיים, ובחיבור עמוק ואמיתי לערכים שברצוננו להנחיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
