בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש שמות
  • וארא
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

שירה מרים בת הילה

בפרשת שמות, מסרב משה לשליחות הגדולה המוטלת עליו בטענה – "והן לא יאמינו לי, ולא ישמעו בקולי". את הפיתרון לכך מספק ה' בדמות שלושת המופתים, שיעשה משה לעיני העם.
אך באופן סמוי, מבארים חז"ל ורש"י שגנוזה כאן תוכחה למשה – ישראל יאמינו, 'אתה אין סופך להאמין, אך ישראל מאמינים בני מאמינים הם'. והמופתים מיוסדים על תוכחה זו – המטה נהפך לנחש, ללמדו שאחז באומנותו של הנחש ודיבר לשון הרע על ישראל, והיד לוקה בצרעת הבאה על עוון לשון הרע. ואכן, ישראל קדושים מאמינים, "ויאמן העם, וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל, וכי ראה את עוניים ויקדו וישתחוו".
אלא, שבאורח מפתיע בפרשת וארא מתהפכת התמונה, וטיעונו של משה מתברר לכאורה כאמיתי – "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
מה השתנה? הרי גם קודם כרעו ישראל תחת עול העבודה? האם הכול גנוז בעבודה שהתווספה להם, הרי גם קודם עבדו בעבודת פרך.
ההבדל נעוץ, לעניות דעתי, בתהליך שעבר על משה בין פרשת שמות לפרשת וארא. בסוף פרשת שמות, משה בעצמו מתקשה באמונה בדרך הגאולה , ובא בקובלנה לה' – "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני"?
אמת, בתחילת פרשת וארא, זוכה משה לתשובה משמעותית מה', תשובה הכוללת את ארבעת לשונות הגאולה (והלשון החמישית), העומדות עד היום ביסוד ארבעת הכוסות בליל הסדר, ומלוות אותנו כהבטחות יסודיות לכל הדורות. משה גם משתכנע, ובא לחלוק את רשמיו עם העם, אך את לב העם הוא כבר איבד.
אם המנהיג מטיל ספקות בצדקת הדרך, מדוע שיקשיבו לו? אם התנור קר, כיצד יתחמם כל החדר? כעת, העבודה הקשה מקבלת משקל כבד, ומקצרת את רוחם של האנשים.
"כל מי שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים". אם ברצוננו שדברינו ישמעו באוזני ילדינו, והסובבים אותנו, הרי שעלינו להתמלא קודם ביראת שמיים, ובחיבור עמוק ואמיתי לערכים שברצוננו להנחיל.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il