ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גיטל מרים טובה ז"ל
יש לשים לב שהתורה מקפידה להפנות את האותות כלפי בני ישראל: וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. ואלו המופתים לפרעה ומצרים: רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה.
מה ההבדל בין אות למופת?
מהו נס? האם כל תופעה שהמדע לא מוצא לה הסבר היא נס? האם יתכן נס, שאיננו חורג מסדרי הטבע?
הבא נבחן דוגמא - אם למשל מתגלה בים סוער שביל יבשתי, שהמים מלווים אותו כחומה מימין ומשמאל - האם זה נס? תלוי. אם תופעה זו זוהתה בלב האוקיינוס השקט, על ידי מפענח צילומי לווין משועמם, שבועיים אחרי תאריך הצילום - זו בלא ספק תופעה מרעישה וחריגה שתדרוש מחקר - אך אף אחד לא יקרא לזה נס. לעומת זאת אם השביל הזה יתגלה לאדם או קבוצה, הנרדפים על כוחות הטבע או רשעי בני אדם, והשביל הזה הוא פתח מילוט והצלה בשבילם - לא נוכל להתקומם נגד מי שיראה בכך נס.
במילים אחרות - הגדרת הנס תלויה לא רק בתופעה אלא גם בצופה - באדם שהתופעה נגעה בו, נחוותה על ידו ויצרה אצלו פירוש ותובנה כלפיה.
כאשר נעשים מעשי הפלא לפני בני ישראל, הם נתפסים בעיניהם כנס - הם רואים במעשה הפלא סימן הקושר את המעשה להבטחה הגדולה של ריבון העולמים להוציאם ממצרים:
וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לעומת זאת, כאשר מגיעים משה ואהרן לפני פרעה, מתקבל הרושם שהם נקלעו לתחרות קסמים: הם הופכים מטה לנחש ואף חרטומי פרעה עושים כן. לבו של פרעה מתחזק והוא איננו שת לבו למשמעות של מעשי הפלא - הוא איננו רואה בהם נס.
המחשבה, כי הגדרתו של הנס תלויה בעיני המתבונן ואינה נשענת רק על האירוע הטבעי האובייקטיבי, מוליכה לכמה תוצאות. ראשית, היא מעקרת את הציניות שבהערת ליטלווד [Littlewood] ביחס לציפיה לנס כל חדש בממוצע. נס אינו ענין לסטטיסטיקה אלא לאינטראקציה בין התופעות בטבע להכרה של האדם ואמונותיו. שנית, היא פותחת את הפתח הגדול למה שמכונה בלשון הרמב"ן: 'הניסים הטבעיים'. בסביבתה של החסידות, בקשו לפתוח צהר לראיית כל עולם הטבע כפלא של גילוי אלוקים, על בסיס זווית המבט המאמינה: 'מי שאמר לשמן שידלק הוא יאמר לחומץ וידלק'. אין טבע אלא הכל נס - הטבע בגימטריה: א-להים.
אלא שבדרך הזו, האיכות הייחודית של הנס הולכת ומתעמעמת. אם כל זריחת שמש ולחילופין זרימת מים מן הברז עם פתיחתו - הם נס, אז מה הנס שבנס? נס אמור לעורר התפעמות, חווייה של גילוי, התרוממות הרוח, התעלות הנפש והעמקת ההכרה הדתית. אסור לתת למשחקי ההגדרות ולהתפלספות היתירה, לעקר את 'הטבע' של הנס - חווייה מפעימה הפותחת צוהר אל עומק החיים ושורשם בדיוק כפי שחוו זאת ישראל, הרואים בנס את האות הגדול:
וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
ענג שבת (308)
הרב מנחם דסברג
101 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות בא בשלח
102 - נס בפרשה
103 - עיקר עבודת האדם
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
