ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גיטל מרים טובה ז"ל
יש לשים לב שהתורה מקפידה להפנות את האותות כלפי בני ישראל: וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם. ואלו המופתים לפרעה ומצרים: רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה.
מה ההבדל בין אות למופת?
מהו נס? האם כל תופעה שהמדע לא מוצא לה הסבר היא נס? האם יתכן נס, שאיננו חורג מסדרי הטבע?
הבא נבחן דוגמא - אם למשל מתגלה בים סוער שביל יבשתי, שהמים מלווים אותו כחומה מימין ומשמאל - האם זה נס? תלוי. אם תופעה זו זוהתה בלב האוקיינוס השקט, על ידי מפענח צילומי לווין משועמם, שבועיים אחרי תאריך הצילום - זו בלא ספק תופעה מרעישה וחריגה שתדרוש מחקר - אך אף אחד לא יקרא לזה נס. לעומת זאת אם השביל הזה יתגלה לאדם או קבוצה, הנרדפים על כוחות הטבע או רשעי בני אדם, והשביל הזה הוא פתח מילוט והצלה בשבילם - לא נוכל להתקומם נגד מי שיראה בכך נס.
במילים אחרות - הגדרת הנס תלויה לא רק בתופעה אלא גם בצופה - באדם שהתופעה נגעה בו, נחוותה על ידו ויצרה אצלו פירוש ותובנה כלפיה.
כאשר נעשים מעשי הפלא לפני בני ישראל, הם נתפסים בעיניהם כנס - הם רואים במעשה הפלא סימן הקושר את המעשה להבטחה הגדולה של ריבון העולמים להוציאם ממצרים:
וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לעומת זאת, כאשר מגיעים משה ואהרן לפני פרעה, מתקבל הרושם שהם נקלעו לתחרות קסמים: הם הופכים מטה לנחש ואף חרטומי פרעה עושים כן. לבו של פרעה מתחזק והוא איננו שת לבו למשמעות של מעשי הפלא - הוא איננו רואה בהם נס.
המחשבה, כי הגדרתו של הנס תלויה בעיני המתבונן ואינה נשענת רק על האירוע הטבעי האובייקטיבי, מוליכה לכמה תוצאות. ראשית, היא מעקרת את הציניות שבהערת ליטלווד [Littlewood] ביחס לציפיה לנס כל חדש בממוצע. נס אינו ענין לסטטיסטיקה אלא לאינטראקציה בין התופעות בטבע להכרה של האדם ואמונותיו. שנית, היא פותחת את הפתח הגדול למה שמכונה בלשון הרמב"ן: 'הניסים הטבעיים'. בסביבתה של החסידות, בקשו לפתוח צהר לראיית כל עולם הטבע כפלא של גילוי אלוקים, על בסיס זווית המבט המאמינה: 'מי שאמר לשמן שידלק הוא יאמר לחומץ וידלק'. אין טבע אלא הכל נס - הטבע בגימטריה: א-להים.
אלא שבדרך הזו, האיכות הייחודית של הנס הולכת ומתעמעמת. אם כל זריחת שמש ולחילופין זרימת מים מן הברז עם פתיחתו - הם נס, אז מה הנס שבנס? נס אמור לעורר התפעמות, חווייה של גילוי, התרוממות הרוח, התעלות הנפש והעמקת ההכרה הדתית. אסור לתת למשחקי ההגדרות ולהתפלספות היתירה, לעקר את 'הטבע' של הנס - חווייה מפעימה הפותחת צוהר אל עומק החיים ושורשם בדיוק כפי שחוו זאת ישראל, הרואים בנס את האות הגדול:
וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
ענג שבת (308)
הרב מנחם דסברג
101 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות בא בשלח
102 - נס בפרשה
103 - עיקר עבודת האדם
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
